אֲדַרְכָּל

1, אדריכל, ש"ז, מ"ר אֲדַרְכָּלִים, -- חכם במלאכת הבנין, Baumeister ; architecte; architect: משל למלך שבנה פלטין ע"י אדרכל2 ראה אותה ולא ערבה לו על מי יש לו להתכעס לא על אדרכל  (מד"ר בראש' כז). הבנאי שמסר (את האבן) לאדריכל אדריכל חייב (ב"מ קיח:). -- ומ"ר: אמר רב אסי מחיצות אדרכלין לא שמה מחיצה (ערוב' כו.).



1 כך בסור' ולא נתברר מקורו.--

2 כך גרסת הספרים, וגרסת הערוך בכל המקומות האלה היא ארדכל, ארדיכל. וכן תרגום לחרשי העץ ולבנים (מ"א יב יב): לנגרי אעיא וארדיכליא. ובסורית כמו"כ שתי הצורות אדרכלא (פשיטא מ"ב יב יבוארדיכלא (שם כב ו).

חיפוש במילון: