* 1, אדרכתא, ש"נ, מ"ר אַדְרַכְתּוֹת, — שטר מעשה בית דין הנותן רשות לבע"ח לרדת לנכסי הלוה ולשלט בהם,  gericht. Dokument. zur  Besitzergreifung; saisie; writ of distress: כיצד כותבין האדרכתא אם לנכסין בני חורין הורידוהו (את המלוה) אומרים איש פלוני נתחייב לפלוני וכו' וכתבנו לו אדרכתא זו על שדה פלונית שלו (רמב"ם, מלוה ולוה כב ו). — ומ"ר אדרכתות: ושטר אדרכתא זו והורדה זו שהדרכנוהו ושהורדנו פלוני הנזכר על הקרקעות הנזכרים שריר וקיים ברור וחזק ככל שטרי אדרכתות והורדות וחזוקין (ספר השטרות לר"י ברצלוני א).