* 1, אוֹנָה, אוֹנוֹ, אוֹנִי, ש"נ, מ"ר אוֹנוֹת, אוֹנְיוֹת, —  שטר מכר, מתנה, וכיוצא בזה, Schenk-oder Verkaufbrief; lettre de vente, de don etc.; bill of sale: האוכל שדה מחמת אונו ונמצאת אונו שהיא פסולה הרי זו אינה חזקה (תוספתא ב"ב ב ב). הרי שהיה אוכל שדה ובא בחזקת שהיא שלו וקרא עליו אחד ערער לומר שלי היא והוציא את אונו לומר שמכרת לי או שנתתה לי במתנה אם אמר איני מכיר בשטר זה מעולם יתקים השטר בחותמיו (גמ' שם קלד:). המוכר עבדו לנכרי יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו ראשון אמר רשב"ג במה דברים אמורים שלא כתב עליו אונו אבל כתב כתב עליו אונו זהו שחרורו ה"ד אונו אמר רב ששת דכתב ליה כשתברח ממנו אין לי עסק בך (קדוש' ו:). מי כותב את האונה וכו' מי מעיד על האונה (מד"ר בראש' עט). שניהם באוני2 אחת (שם ב). — ומ"ר: אחד מן האחין שהיה נותן ונושא בתוך הבית והיו אונות ושטרות יוצאין על שמו (ב"ב נב:). כמה אוניות נכתבו לו (מד"ר בראש' פד). אנחנו הח"מ מעידים ומודיעים לכל רואי כתבינו זה שנתברר לנו באונות ושטרות שיש לו להח"ר קלונימוס ב"ר אשר חלק רביעית וחלק אחד מל"ו מכל הקרקע (QGJD  I, 151). הנה נתברר ונודע לנו באונות ושטרות שביד מרת גננא בת ר' משה הלוי (שם 158). —  ויחיד אוֹן: שטרי און, כותב עליהם און (תנח' ירוש', המספיק, בכר 93, בהערה ג).