1, ש"ז, מ"ר אוֹנִים, - א) כח, עצמה, Kraft; puissance; strength: הנה נא כחו (של הבהמות) במתניו וְאוֹנוֹ בשרירי בטנו (איוב מ יו). —  ואמר המשורר: גדוד הסיר אוני, והבהיל רעיוני, ושת פי ולשוני, אסורים בזיקים (ראב"ע, גדוד הסיר). —  וישתמשו בו עפי"ר במ"ר: המוציא במספר צבאם (של השמים) לכלם בשם יקרא מרב אוֹנִים ואמיץ כח איש לא נעדר (ישע' מ כו). נתן ליעף כח ולאין אוֹנִים עצמה ירבה (שם כט). —  ובפרט כח גבר, כח ההולדה, Manneskraft, Zeugungskraft; force virile; virility: ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוֹנִי (בראש' מט ג). כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אֹנוֹ (דבר' כא יז). —  ולכן רֵאשִׁית אוֹן, רֵאשִׁית אוֹנִים, שֵׁם נרדף לבכור: ויך כל בכור במצרים רֵאשִׁית אוֹנִים באהלי חם (תהל' עח נא). ויך כל בכור בארצם רֵאשִׁית לכל אוֹנָם (שם קה לו). —  °בְּכוֹר אוֹן, בכור מן האב, להבדילו מבכור פטר רחם, בכור מן האם: כי בכור און מקודש הוא (המבחר, פרשת בוא). הכתוב העדיף לבכור און לקחת חלק נוסף מן אחיו וכו' שבכור איש יקרא בכור און ובכור האשה יקרא פטר רחם (ג"ע לר"א הקראי, דיני ירושה ב). —  ב) בהעברה, בן, יורש,Erbe, Sohn; hèritier, fils; son, heir  במקור נדפס: "heri "אור חשך באהלו (של הרשע) ונרו עליו ידעך יצרו צעדי אוֹנוֹ ותשליכהו עצתו (איוב יח ו-ז). יהי רעב אֹנוֹ ואיד נכון לצלעו (שם יב). - ואמר הפַיָּט במ"ר: השאננים בטח ובעמל אנוש אינימו, ועם אדם לא ינֻגעו אוֹנֵימוֹ (אחשבה לדעת, יוצ' שבת בראש'). —  ג) ימי הכֹח והעֹז של האדם, Mannesalter; virilité; manhood : בבטן עקב (יעקב) את אחיו וּבְאוֹנוֹ שרה את אלהים (הוש' יב ד). —  ד) עשׁר, כמו הון, Reichtum; richesse; wealth: ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי אוֹן לי (הוש' יב ט). —  ה) צער, צרה, Schmerz; douleur; sorrow: ויהי בצאת נפשה (של רחל) כי מתה ותקרא שמו בֶּן אוֹנִי (בראש' לה יח). —  ואמר המשורר: נחר בקראי גרוני, דבק לחכי לשוני, היה לבי סחרחר מרוב כאבי ואוני (רשב"ג, שירי שלמה, דוקס א). —  ובמשמ' °איש קשה יום, בעל מזל רע: צר לי עליך המשורר בן אוני, גם אתה ידעתי חלית כמוני (יל"ג, סלוק שכינה). —  לֶחֶם אוֹנִים, שאוכל האבֵל בהיותו אונן: ולא יערבו לו זבחיהם כְּלֶחֶם אוֹנִים להם2 כל אכליו יטמאו (הושע ט ד).