אָוֶן

1, ש"ז, בכנ' אוֹני, אוֹנָם, סמי' אוֹן, —  א) מה שהוא נגד הצדק והיֹשר, iniquity Ungerechtigkeit ;  iniquité: לא הביט אָוֶן ביעקב ולא ראה עמל בישראל במד' כג כא.  מעשיהם מעשי אָוֶן ופעל חמס  בכפיהם רגליהם לרע ירצו וימהרו לשפך דם נקי מחשבותיהם מחשבות אָוֶן שֹד ושבר במסלותם ישע' נט ו-ז. אם אָוֶן בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה איוב יא יד.  כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אוֹנֵך ירמ' ד יד. אָוֶן יחשב (הרשע) על משכבו יתיצב על דרך לא טוב רע לא ימאס תהל' לו ה—  ב) בכלל, דבר או מעשה רע, Uebel;  le mal ; evil: כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי אָוֶן משלי ל כ. וישב עליהם את אוֹנם וברעתם יצמיתם תהל' צד כג—  ג) כזב, שקר, מרמה,  Betrug; tromperie; falsehood : התרפים ידברו אָוֶן והקוסמים חזו שקר וחלמות השוא ידברו הבל ינחמון זכר' י ב. –  מה שהושג באון וחמס: בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אוֹנוֹ איוב כ י—  ד) רעה, צרה,  Unheil  malheur; misfortune: כי קול מגיד מדן ומשמיע אָוֶן מהר אפרים ירמ' ד יה.  מקול אויב מפני עקת רשע כי ימיטו עלי אָוֶן ובאף ישטמוני תהל' נה ד.  ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל וָאָוֶן שם צ י.  ה) דברים קשים, חרפה וכלמה, Schmähung; injure;reviling: אז תקרא ויי' יענה תשוע ויאמר הנני אם תסיר מתוכך מוטה שלח אצבע ודַבֵּר אָוֶן ישע' נח ט.  —  אִישׁ אָוֶן, אַנְשֵׁי אָוֶן, פֹּעֲלֵי אָוֶן, מְתֵי אָוֶן: יעזב רשע דרכו ואיש אָוֶן מחשבותיו ישע' נה ז.  אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי אָוֶן איוב לד לו.  הארח עולם תשמור אשר דרכו מתי אָוֶן שם כב יה.  וגם הוא חכם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וקם על בית מרעים ועל עזרת (עדת) פֹעלי אָוֶן ישע' לא ב.  הלא איד לעוָּל ונכר לפֹעלי אָוֶן איוב לא ג—  ובאה מלה זו גם במקום אַיִן: הן כלם אָוֶן אפס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם ישעי' מא כט—  *אָוֶן גִּלְיוֹן2, כנוי של גנאי להספרים שמסֻפר בהם חייו ופעולותיו ותורתו של ישו הנוצרי, Evangelium;évangile; evangel: און גליון3 וספרי הצדוקים אין מצילין אותן מפני הדליקה שבת קיו..  ובאו (הנוצרים) בספיקא הזאת (בענין זמן מותו של ישו הנוצרי) מפני שמצאו בתוך האון גליוניהם שנתלה בן ל' שנה העבור לר"א הנשיא ג י.



1  מלה עברית, ולא נשאר לנו במקרא ממשקל זה אלא ארבע מלים וכלן בעלי ע"ו, והן: אָוֶן, עָוֶל, מָוֶת, תָּוֶךְ.  והוא משקל פַעְלְ הקדום שנשתנה לפֶעֶל, ולפני מפיק ו נשמר קול הפתח ונתארך, אעפ"י שבמלת רֶוַח נשתנה לסגול ובעַוַל נשתנה בסמי' עול.  בנקוד הבבלי וו פתוחה אָוַן

2 מדרש מלים המוני ושנוי לגנאי של השם היוני.

3 כך בהערוך דפו' ויניציה, ובעה"ק שנת שי"ז ובעה"ק קראקא.  ובדפוסים אחרונים מחקה הרשות, וכן בנוסח' התלמוד הגליונים.  ופרש הערוך: פי' נכתב און על הגליון.  ע"כ.  והוא מדרש מלים המוני.

חיפוש במילון: