1 משקל חוט. לוי, קוה' וקר' רצו לגזרו מיונ' אך כבר דחה זה לֶו, והמלה נושאת עליה חותם מלה שמית, אך לא נתברר מקורה ועי' הערה שלאחר זו.

2 תרגם רה"ג נגע' יא ח ביריגה בטיית, והגיה קוהוט בוריגה ושער שזה ח'רג' حرْج בערבית. אבל עקר פרוש ח'רג' הוא קשוט לבגדים. ואין ספק בדבר שבמקום ביריגה צ"ל מידיגה, והוא מדג'ה, שכך תרגם מלה זו גם הרמב"ם שם וז"ל: ואונין של פשתן היא מדג'ה  גזל אלכתאן, ותרגם דרנב' מדג'ה חבילי מטוה, והעיר שהוא מדאשׁה שהובא בהוספה למלונים הערבים של דוזי (מדאשׁה مداشة écheveau de fils), ר"ל כריכות של חוטים וכן Dr. J. Friedlaender Arab. Lex. z. Maimuni והערוך בפרוש: אונין בלשון מקרא תקוה והוא חוטין. ורש"י שבת יז: פרש: אגודות של פשתן מנופץ. ע"כ. אבל כבר דחו תוספ', שם כז: פרוש זה: פי' בקונטרס שלא נטווה וכו' ונראה לר"י דאונין היינו מטוה וכן פי' בערוך. וכן ר"ש נגע' יא ח דחה פרושם של מי שאמרו כי אונין הוא פשתן לא טווי. וריגר Rieger Technol. I 11, Anm. שכתב: der ausgekämmte Flachs kam zur Spinnerei in Bündeln (אונין של פשתן, אניצי פשתן) פרש נגד רה"ג והערוך והרמב"ם והתוספות.