ב. אוּר

ש"ז, מ"ר אוּרִים, — ישוב1 במדינות הים, מושבה, עיר,  Ansiedelung, Stadt; établissement, cité; town, colony : המה (הנשארים בתוך העמים) ישאו קולם ירנו בגאון יי' צהלו מים על כן בְּאֻרִים2 כבדו יי' באיי הים שם יי' אלהי ישראל (ישע' כד יד-יה). — וכן אמר המליץ: אכן נשיב אל לבנו כי זאת (המיתה) העצה יעוצה על כל החיים באורים ובאיים (זכרי' בן סעדיה אלצ'אהרי, ס' המוסר מה, מטמונ' מסתר' 25).



1  כן באשורית אֻר (מלון אשורי של מוס ארנולד). ומזה אוּר כשדים. ולפי דעת קצת חוקרים מזה גם ירושלם אֻרוּּ-ש-לים. 

2 המפרשים החדשים מגיהים: בהרים, באיים, באֻמים. ומנחם בן סרוק, ור"י בן גנאח, ראב"ע, רד"ק וכמו"כ אבן זכריה בן בלעם מפרשים אוּרים עמקים, וכן אוּר כשדים.

חיפוש במילון: