1, אֹרֵג, ש"ז, מ"ר אוֹרְגִים, אֹרְגִים, — אומן העושה בד וכל בגד מחוטים, Weber; tisserand; weaver: שפה יהיה לפיו (של מעיל האפוד) סביב מעשה אֹרֵג (שמות כח נב). כמנור אורגים (ש"א יז ז). — ומצוי בספרות: ואורג היה (אגרת רב שרירא גאון). — ואמר המשורר: ולוּ אורג ארגני כמו חוט עלי בגדו (רשב"ג, שירי שלמה, דוקס ד). אדם בתוך עולם כמו אורג יארוג ואך ימיו כמו תקוה (רמב"ע, תרשיש ח קנד). שני חייטים או שני אורגים שהתנו ביניהם (שו"ע חו"מ קעו ג).