א. אָח
1, — מלת קריאה של צער ויגון, !ach!; hélas!; alas: כה אמר אדני יי' הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אָח אל כל תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר יפלו (יחזק' ו יא). — ובתו"מ: כל שזוכרו (את אחשורוש) אמר אח לראשו (מגי' יא). הצדיקים אומרים על אותו היום אח מה קשה (מדר' תהל' מו).
1 כן גם בערבית אח' أَخ.