1, פ"י, עתיד יֶאְטֹם, סתם, סגר, verstopfen; boucher; stop: ובהשאלה אָטַם אזנו, לא אבה לשמע: אֹטֵם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע (ישע' לג יה). אֹטֵם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יֵעָנה משלי כא יג. כמו פתן חרש יַאְטֵם2 אזנו (תהל' נח ה). — ואמר רמ"ח לוצאטו: כְאֹטֵם אזנו חרש באדם אין (מגדל עז ב ב). — וְאָטַם שְׂפָתוֹ, לא דבר: גם אויל מחריש חכם יחשב אֹטֵם שפתיו נבון (משלי יז כח).

— אָטוּם, אָטֻם, עי' ערך אָטוּם. 

— °נֶאְטַם, שאטמו אותו, verstopft; bouché; stopped. — ביחס להקול, נאטם הקול: ואל יחר גרוני ולא יאטם קולי כל זמן שאני עומד בתפלתי (ס' תפלה לר' נפתלי טריוש, תפלת ג' רגלים). —  בהשאלה: חכמתך כים התבל מקפת אך אזני סוג לב משמוע נֶאְטָמוּ ובת עין עקש אינה משקפת (יל"ג אדו"מ ב).