1, ת"ז, לנק' אֲטוּמָה, מ"ר אֲטוּמִים, אֲטוּמוֹת,  – א) סגור, סתום, verschlossen; fermé;closed: ויעש לבית חלוני שקפים אֲטֻמִים (מ"א ו ג). וחלונות אֲטֻמוֹת אל התאים (יחזק' מ טז). מזבח אדמה שהוא אטום באדמה (זבחים סא:).   –ב) *שאין לו חתוך אברים: גוף אטום (נדה כד.). המפלת את שגולגלתו אטומה (שם). ר' יוחנן אמר בשם ר' ינאי וירכתו אטומה אינו וולד רבי יוחנן בשם רבי יוסי בי רבי יהושע טיבורו אטום  אינו וולד רבי יוחנן בשם רבי זכאי נקובתו אטומה אינו וולד (ירוש' נדה פר' ג נ ע"ק ד). וטומטום אטום אינו נכר בו לא זכרות ולא נקבות (רשב"ם ב"ב קמ:).  – ובגוף מלאכותי: יכול לא יעשה לו (תמונה) גלופה אבל יעשה לו אטומה (מכילתא יתרו ו). – ג) *מלא, הפך מן חלול, massif : נפש (ציון על הקבר) אטומה הנוגע בה מן הצדדים טהור (אהל' ז א). בית גובה שש אמות אטום סתום כמו יסוד לו (רמב"ם בית הבחירה, ד ג). כלם (אילי הבזל) היו אילי עגלות ולכלם ראש עגול אטום וצואר עב (יוסיפון סז). הארץ הוא כדור אטום (ר' יצחק הישראלי ב א). העצמות של הירכות הם חלולים והעצמות של פרקי היד הם אטומים (הקד' פר' יצירה מיוחס לראב"ד). הגלגלים הם כדורים חלולים אבל השמש והירח וכל הכוכבים הם כדורים אטומים (מאיר אלדבי ש"א ב ב). להיות הארץ חמר אטום ועומדת נכח השמש (מעשה טובי' העולם, ח).   – ד) *בהשאלה: כל הרגיל ביין אפילו לבו אטום כבתולה מפקחו (ב"ב  יב:). אבל חמור אטום ואינו מבין בעליו (רשי ישעי' א ג). אטומי הלבבות  ואפילו העינים והבבות (הקד' מתרגם פרוש המשנ' להרמב"ם על מועד). ומי שתגבר עליו הנפש הזאת ר"ל הנפש הבהמית הוא כסיל אטום מעט ההבנה (מאיר אלדבי, ש"א). לשום שפלים למרום והאטומים פקחים (אנעים, ב פסח, קבץ אילת השחר קן:).  – ה) *תותרן, שאין לו חוש הריח, des Geruchsinnes beraubt; privé de l`odorat; deprived of sense of smell: וכמו ערבה בלי טעם וריח בן בינימו (בין ישראל) עקשים אטומים מלהריח (ר"א קליר, אקחה ביום הראשון, א' סכות).  –°כאב אטום,  לא חד, לא ברור: כאב דופק יגיד חמימות באברים כאב אטום יורה קרירות בחלקו (ר"י צהלון, אוצה"ח ה ג דף לג ע"ק א).