* 1, ש"ז, כנוי אֹטְמו, מ"ר אֹטְמִים, —  א) בנין אטום, לא חלול בפנים, תושבת לכתלי הבנין,  Unterbau; soubassement; substructure: ההיכל מאה על מאה על רום מאה האוטם שש אמות וגובהו מ' אמה (מדו' ד ו). —  ב) רגלי הכפה: וכבש היו עושים מהר הבית להר המשחה כיפין ע"ג כיפין וכיפה כנגד האוטם (פרה ג ו). —  ג) דבר האוטם: טומאה בין הקורות וכו' רואין את הטומאה כאילו היא אוטם (אהלות ו ה). —  ובהשאלה אֹטם הלב: ערלת לבבכם אוטם לבבכם (רש"י דבר' יז ט). —  ד) אֹטֶם בריאה, כמו אָטוּם בריאה, עי' ערך אטום. —  ה) °פקק שאוטמים בו הבקבוק,  Pfropf, Stöpsel; bouchon; cork: אך כל משקה עתיק ישן אוֹטמוֹ יכה יעלה עשן (אד"מ, שש"ק א, על בית מסחרו).