1, ש"ז, מ"ר אִטְּרִים, לנק' אִטֶּרֶת2, – מי שאינו שולט באחד מאבריו, בפרט באחת ידו ורגלו.  וביחוד אִטֵּר יַד יְמִינוֹ, שאינו שולט ביד ימינו, Linker; gaucher; lefthanded one : ויקם ה' להם (לישראל) מושיע את אֵהוּד בן גרא בן הימיני איש אִטֵּר יַד יְמִינוֹ וישלחו בני ישראל בידו מנחה לעגלון מלך מואב וכו' וישלח אהוד את יד שמאלו ויקח את החרב מעל ירך ימינו ויתקעה בבטנו (של עגלון) (שופט' ג יה-כא).  שבע מאות איש בחור אִטֵּר יד ימינו (שם כ יו).  – ועם השם יד לבדה: א"ר ירמיה (מה שהמשנה מחיבת את הכותב בשמאל בשבת אעפ"י שאין דרך כתיבה בכך) באיטר יד שנו (שבת קג.).   – וגם אִטֵּר לבדו: תנו רבנן איטר מניח תפילין בימינו שהיא שמאלו (מנח' לז.).  – ואיטר ברגלו, שאינו שולט ברגלו הימנית כבשמאלית: איטר בין בידיו בין ברגליו פסול (תוספתא בכור' ה ח).  מי שהוא אטר ברגל ימינו (רמב"ם, ביאת המקדש יח).  ואיטר (יכתב) בשמאל של עולם שהיא אליו ימין ( ס' התרומה,   הלכות תפילין סי' כד).  – ולנקבה אִטֶּרֶת: ואם היתה (האשה החולצת) איטרת יד ימינה הוי שמאל דידה כימין דעלמא (מרדכי יבמות, מצות חליצה).  ואם היתה אטרת יד תעשה בימין דידה (טור אה"ע, הל' חליצה).