1 בארמית אטרי אטריתא: הדא איתתא שאלת לרבי מנא בגין דאנא בעייא למיעבד אצוותי אטרי מהו דינסבנה ותהא פטורה מן החלה (ירוש' חלה א נז ד). — אשה אחת שאלה את ר' מנא הואיל ואני רוצה לעשות עיסת אטרי האעשנה ותהי פטורה מן החלה. הדא אטריתא ליבש אסור לקדירה מותר (שם ביצה א ה ד — זו האטריה ליבש אסור לקדירה מותר). ופרש מוספיא וז"ל: בל"י ורומי מין מאכל עשוי מן עיסה כמו חוטים ארוכים ודקים. ע"כ. ונראה שהיתה כונתו להמלה ἴτριον אך משמעתה של מלה זו היא עגה בכלל. וגם מה שהביא שינהק άδήρα הוא נזיד של קמח בכלל. ויש גם בערב' השם אִטְרִיה إِطْرِيَة ופרשוהו המלונים הערבים וז"ל: טעאם כאלח'יוט מן אלדקיק, — ור"ל מאכל כמו חוטים מן קמח. והביאוה המלונים בשרש טרי, ונראה שהם חשבים אותה ערב', אבל לא בארו איך נסתעפה משמעת חוטי בצק מן שרש טרי שמשמעותו בערב' כמו בעבר'. אך ס' פרֶנקל (Aram. Fremdw. 37) החליט כי מלה זו שאולה בערב' מסורית וארמ'.

2 כבר הגיה בעל עין משפט הירושלמי במקום המשנה.