אָטַר
1, פ"י, עתיד יֶאְטַר, - אָטַר (הבור וכדומה) עליו הפה, סגר אותו. verschliessen; fermer; shut: אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תֶּאְטַר2 עלי באר פיה (תהל' סט יו). - וביחס להאדם, אטר פיו: פצו פערו פה מבאר שחת ואטרו עלי בתוכחת (ר"א הקליר, איכה אשפתו, ת"ב).
- נפע' °נֶאְטַר, נאטר פיה (א' גוטל' ממצרים).
1 פעל שֵמי, אך ישמש בערבית במשמעת כפף, הקיף, וכדומה, הרחוקים ממשמעתו אצלנו. וע"כ י"א כי אטר כמו אטם, ובהיות שלא נמצא בתנ"ך אלא פעם אחת יש אומרים כי לא היה כלל בעברית שרש אטר במשמעה זו. -
2 א המזה, עי' הערה לאות א. גֶרץ מנסח תֶּאְטַם, אך אעפ"י שהפילו העברים אטם על השפתים, מ"מ יש לפקפק אם אמרו אטם פיו עלי.