1 לא ידוע מקורו. קוהוט ויסטרוב סברים כי נגזר מהשם אֵרוסים מפני שהשתמשו בכלי זה בשמחת ארוסים. וכן דעת דר' בכר ZDMG, 47, 150 כי זו מלה עברית. אבל, האם רק לארוסים בלבדם השתמשו בו? פרופ' דר' דלמן הגיד לי בע"פ השערתו שנגזרה מן אוילוס ביוני' αύλὸς, שפירושו חליל. ועי' הערה שלקמן. 

2 כן בספרים הנדפסים בבבלי וירוש', וכן במשנ' שבמשנ' עם גוף פרוש הערבי של רמב"ם ובמדב"מ. בערוך: הארוס, וכן במשנה כ"י. ובמשמעת שם זה, שהיה כנראה רגיל בזמן המשנה, כבר היה ספק בה בזמן התלמוד. ר' אלעזר פרש טבלא דחד פומא סוטה מט:; והערוך ערך אלית גרס אחרי פרושו של ר"א: אביי אמר כובא; וכן רב האי גאון בפרוש טהרות, אלא שבמקום כובא כתוב שם דכובא. ואין להכריע אם אביי פליג על ר"א בהדבר, ר"ל שכונתו היתה לכלי אחר, או רק בהשם ר"ל שהוא תרגם אירוס בהשם כובא, ואולם שניהם לכלי אחד נתכונו. כי אם בדברי אביי העקר הוא הגרסה דכובא כמו ברה"ג וקצ' נוסח' ערוך, והכונה היא כדעת לֶו בהערותיו לקרויס להשם ארדבקא בסורית, שפרושו הוא תף, בודאי אין שום הפרש בין פרושו של ר' אליעזר ובין זה של אביי. אך אם הגרסה שברוב נוסח' הערוך גם העתיקות כובא היא העקרית. והוא אלכובה الكوبَة בערב' יש מקום לספק, יען המלונים הערבים מיחסים לו, מלבד משמעת נרד בלשון בני תימן, עוד שלש משמעות מתחלפות לכלי זמר: אלטבל אלצע'יר אלמכֿצר (תף קטן צר בתוך), וקיל אלברבט (וי"א כנור), וען אבי סעיד הי אי אלכובה קצבאת תג'מע פי קטעת אדים יכ'רז עליהן ת'מ ינפכ' את'נאן יזמראן פיהמא (אלשרתוני — בשם אבי סעיד, היא קנים מחֻברים בחתיכת עור תפורה עליהם ויפיחו שנים ויזמרו בהם). ולא הזכיר Lane משמעה זו. ולפי"ז אפשר שאביי סבר שהאירוס הוא מין חליל מורכב, ותצדק השערת דר' דלמן שלמעלה שהשם אירוס משבש קצת, ונגזר באמת אולי מהשם היוני אוילוס. על כל פנים הסכמת הגמרא היא כפירוש ר' אלעזר, כנראה מהמעשה המספר שם מיד אחרי זה שרב הונא עשה לבנו טנבורא ואביו שברו שמא יתחלף בעיני העם בטבלא דחד פומא, שאסור לעשות. וכן פרש הרמב"ם: דאירה שבה אלגרבל ורק עליהא מן אלג'הה אלואחדה ויצ'רב באליד ואשמהא אל משהור ענדנא אלטאר, — ובעברית (תר' דרנבורג): עגול דומה לכברה ועליו קלף מצדו האחד ויכהו ביד ושמו המפורסם אצלנו אלטאר.