אִישׁוֹן

1, ש"ז, מ"ר אִישׁוֹנִים,— א) בבת העין, השחור שבאמצע, Augapfel, Augenstern; pupile, prunelle; apple of the eye: ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כְּאִישׁוֹן עינו (דבר' לב י).  שמר מצותי וחיה ותורתי כְּאִישׁוֹן עיניך (משלי ז ב).  שמרני כְּאִישׁוֹן בת עין בצל כנפיך תסתירני (תהל' יז ח). — ואמר המליץ: באין אישון יחסר אור ובאין דעת תחסר חכמה (בן סירא גני' ג כה).  נלאה עבור נחל מליצות כי נחל קדוּמים הוא והוא קישון היה לעין חשיר כעפעף יום כל שר יקר הבת והאישון (משה דרעי, לקו' קדמני' נה).  שמך יניס דאבוני ויאר אפלת אישוני ויערב זכרך על לשוני כמו נופת צוף טעמתי (סדר רב עמרם גאון סדר סליחות חלק ב). — ובהרחבה, °העין בכלל, das Auge; l'oeil; eye:  צמאה להראות פני אשר לא תשיג אישון (ר"י בן גיאת, יחידה לחנות מחנה, מחזור והראן, טל אורות לשד"ל).  ואיך אישן ועפעפי קשורים בגבותי ואישוני עקודים (רשב"ג שירי ש' דוקס, כו).  גור באשר תגור במקום נאמן תשכון בלבנו ואישוננו (רמב"ע, או"נ א).  בנפשי אוהבי עפרה ולה אישון כפח לו חץ ואין בה מום לבד דדה אשר לב חושקים לוחץ (הוא, התרשיש ד).  יסיתוה זרים לאלהים אחרים והיא במסתרים תבכה לבעל נעורים ותשא אישון לבעלה הראשון (ר"י הלוי, יונה נשאת, שבת שלפני שבועות).  היש דבר שלא אראנו בעיני ולא אשורנו באישוני (ראב"ע, אגר' חי בן מקיץ).  מאל ראשון מאיר אִישׁוֹן (ר"י קמחי, ספר הזכר' דף א).  תתעורר משנתה תלטוש אִישׁוֹנֶיהָ מארבות חורי עפר וכפים (ר"י הפניני, בחי' עולם יד ). — ב) שָׁחוֹר עָמֹק tiefe Finsternis; obscurité profonde; great darkness : בנשף בערב יום בְּאִישׁוֹן2 לילה ואפלה  (משלי ז ט).  מקלל אביו ואמו ידעך נרו בְּאִישׁוֹן3 חשך (שם כ כ).  עיניך שלא נתת בממון שאינו שלך הם יאירו באישון חושך (מס' ד"א זוטא פ"ד).— ובהרחבה °חשך בכלל, Finsternis; obscurité; darkness: דרש להשוות בו גיה ואִישׁוֹן (אדון מקדם, קרו' פ' החדש).  ללומדיה ושוניה באישון כמו באורה (קלונימוס ב"ר יהודה, קינה מי יתן ראשי מים).  שלחתיו עם מניקתו באישון חצות לילה (יהודה אברב' או"נ ב 171).  שם בפי מענה לשון ומאיר בעיני אישון לכן אקום בעוד אישון (ר"ל בעוד חשך)  בזמר נערב שיר מהלליו (ר"י נאגארא, פזמונים, פרידל' פה).  סוערת באהב תומכיה למלטם מאישונים (רשות לח"ת, מחזור ויטרי).  ובאש לילה בלי להכשל באישונים (אמץ גבורותיך, יוצר אחרון פסח). — ג) °איש קטן, Männchen; petit homme; manikin:  כי אין לי גואל זולתי אף כי אישון כמוני בלי אח וקרוב (ישר' מקנדיה, מעין גנים, הקדמה).  במקום קדוש ובאישון הליל נצב הָאִישׁוֹן כאיש וכבן חיל  (יל"ג, סוד אלוה).



1 מן איש;  ואמר ר"י בן גנאח שהוא תאר מפני שנראית בו צורת איש. ע"כ.  וכן בערבית אִנשׂאן אלעין أَنِسَ العَيْن.  אך הרד"ק הביא בשם אביו כי אישון הוא הקטנה, מפני שהצורה נראית בעין קטנה, והוסיף וז"ל: וכן דרך העברים להוסיף אותיות להקטין, כמו  שבת שבתון, והקטנה בעברית ע"י וֹן בסוף מוטלת בספק, אעפ"י שבארמ' וסורית נהוגה, וכבר פקפק בזה דליטש (Prol. 161).  ומהשם הערבי אנשׂאן אלעין, שאינו הקטנה, נראה יותר כדעת ר"י בן גנאח.  רק בסורית נאשינא הוא להקטנה, איש קטן.  גם בין חכמי הלשון החדשים יש סברים כר"י בן גנאח ויש כהרד"ק.

2 כך ר"י בן גנאח, וז"ל: חשכת לילה והוא חוזק ע"פ שדמה שחרות הלילה לשחרות האישון על הרוב. ע"כ.  וכן רד"ק: שחרות הלילה, ומזה לפי דעתו אישון העין.  והנה ר"י בן גנאח אמר עוד: ואיפשר שרצו בו עוד על מה שזכרנו חצי הלילה שהוא אמצעיתה, בעבור שהאישון באמצע העין ע"כ.  ולזה הסכימו החדשים.

3 כך הכתיב, והקריא בָּאֳשׁוּן, עי' במקומו.

חיפוש במילון: