1, ש"ז, כנו' אִישׁוֹ אִישָׁהּ, אִישְׁךָ אִישֵׁךְ, מ"ר אֲנָשִׁים אִישִׁים, סמי' אַנְשֵׁי, אִישֵׁי, אַנָשַׁי, אֲנָשֶׁיךָ, אַנְשֵׁיהֶם, —  א) אדם, Mensch; homme; man: אם בהמה אם אִישׁ לא יחיה שמות יט יג. ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו לְמֵאִישׁ ועד בהמה שם יא ז. וגנב אִישׁ ומכרו ונמצא בידו מות יומת שם כא יו. לא אִישׁ אל ויכזב ובן אדם ויתנחם במד' כג יט. ויעשהו (את הפסל) כתבנית אִישׁ כתפארת אדם ישע' מד יג. ואנכי תולעת ולא אִישׁ תהל' כב ז. — ומוקף עם לא, לא-אִיש: ונפל אשור בחרב לֹא-אִישׁ וחרב לא אדם תאכלנו ישעי' לא ח. —  ומ"ר: שרית עם אלהים ועם אֲנָשִׁים ותוכל בראש' לב כט. ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים וַאֲנָשִׁים והלכתי לנוע על העצים שופטי' ט ג. עיני גבהות אדם שפל ושח רום אֲנָשִׁים ישע' יא. —ומ"ר אִישִׁים: אִישִׁים פעלי און תהל' קמא ד. אליכם אִישִׁים אקרא וקולי אל בני אדם משלי ח ד. נבזה וחדל אִישִׁים ישעי' נג ד. —והשתמשו הסופרים במליצה זו הרבה: לבן בן נחור בתואל אביו היה חדל אישים חזקוני ויצא. —ואמר המשורר: וראיתי בכור מות בעיני וְאִישִׁים בקרב ספים וכלים ר"ש הנגיד, שיר הלי תעש. כאישים אשר המה בבור יגון שקועים שם, דבריך בתוך לבי. עלמות לא ידעום איש ואיכה לאישים בוערים יהיו בעולות רמב"ע, העונות, או"נ ב 184. אך לא כאלה חלק אישים תמימי דרך כהנ' אבר' ב ב סח. ולך דומיה תהלה לך אישים לב מוריקים שם. — ועם פלוני אחריו: איש פלוני אמר לי שהוא חייב לו לא אמר כלום סנה' ג ז. איש פלוני חייב לי מאתים דינרין מכי' כ. עד שיאמר לאיש פלוני אני מכה שם ח. ת"ח יושב ומדקדק בד"ת ומברר ד"ת ומשקלם איש פלוני אוסר איש פלוני מתיר איש פלוני מטמא איש פלוני מטהר ספרי, עקב, פיסקא מח. שמעון בן עזאי אומר מצאתי מגלת יוחסים בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש יבמות מט:. —ועם אותו קודם: מעשה באדם אחד שהיה מוציא מעשרותיו כראוי וכו' אמר להם (הבן לקרוביו) מה באתם לשמוח על אותו האיש שנדווה פסיק' דר' כהנ' באב' צו.. א"ל (ר' אבא לחביריו) אם סותם פיו של אותו האיש תנחו' בוב' ברא' יג. —ב) הזכר של האדם, Mann; mâle; a male: על כן יעזב אִישׁ את אביו ואת אמו ודבק באשתו בראש' ב כד. לזאת יקרא אשה כי מֵאִישׁ לקחה זאת שם כג. וילך אִישׁ מבית לוי ויקח את בת לוי שמות ב א. והמית אִישׁ או אשה שם כא כט. אִישׁ ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש שם לו ו. —ומ"ר; ונתת לאמתך זרע אֲנָשִׁים ש"א א יא. הקהל את העם הָאֲנָשִׁים והנשים והטף דבר' לא יב. —ג) בהרחבה גם הזכר בבעלי חיים, d. Männchen; le mâle; male of animals: הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה אִישׁ ואשתו בראש' ז ב. — ד) בעל אשה, Ehemann, Gatte; mari; husband: אלה החקים אשר צוה ה' את משה בין אִישׁ לאשתו בין אב לבתו במדב' ל יז. וימת אלימלך אִישׁ נעמי רות א ג. כי אמרה (לאה) כי ראה ה' בעניי כי עתה יאהבני אִישִׁי בראש' כט לב. ותאמר אבל אשה אלמנה אני וימת אִישִׁי ש"ב יד ה. ואל אִישֵׁךְ תשוקתך והוא ימשל בך בראש' ג יו. ויאמרו (הפלשתים) לאשת שמשון פתי את אִישֵׁךְ ויגד לנו את החידה שופט' יד יה. ותתן (שרה) אותה לאברם אִישָׁהּ בראש' יו ג. ואשה גרושה מאִישָׁהּ לא יקחו ויקר' כא ז. ותשאר האשה משני ילדיה וּמֵאִישָׁהּ רות א ה. —ומ"ר: וכי אנחנו מקטרים למלכת השמים ולהסך לה נסכים המבלעדי אֲנָשֵׁינוּ עשינו לה כונים ירמי' מד יט. ואחות אחותך את אשר געלו אַנְשֵׁיהֶן ובניהן יחזק' יו מה. — ה) אמיץ הרוח, גבור, Tapferer; brave; hero: ויאמר דוד אל אבנר הלוא אִישׁ אתה ומי כמוך במישראל ולמה לא שמרת אל אדוניך המלך ש"א כו יה. אנכי הלך בדרך כל הארץ וחזקת והיית לְאִישׁ מ"א ב ב. התחזקו והיו לַאֲנָשִׁים פלשתים פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם ש"א ד ט. — ו) בחבור עם שם אחר אחריו, מי שיש לו איכות השם האחר: ובת אִישׁ כּהן כי תחל לזנות ויק' כא ט. מי שמך לְאִישׁ שׂר ושֹׁפט עלינו שמות ב יד. וישלח ה' אִישׁ נביא אל בני ישראל שופט' ו ח. וישמע עבד מלך הכושי אִישׁ סָרִיס והוא בבית המלך ירמ' לח ז. אֲנָשִׁים אחים אנחנו בראש' יג ח. — ובפרט עם שמות היחס לעם, ארץ, עיר: אִישׁ עִבְרִי שמות ב יא. אִישׁ יִשָּׂשכָר שופט' י ב. גדעון בן יואש אִישׁ ישְׂרָאֵל שם ז יד. אֲנָשִׁים עִבְרִים שמות ב יג. אַנָשִׁים מִדְיָנִים בראש' לז כט. ויצאו אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מן המצפה ש"א ז יא. — וגם היחיד במשמעת רבים: ויאמרו אליו (הגבעונים אל יהושע) ואל אִישׁ יִשְׂרָאֵל יהושע ט ו, ר"ל לכל ישראל. ויצעק אִישׁ יִשְׂרָאֵל מנפתלי ומן אשר שופט' ז כג. ויאמר אִישׁ יִשְׂרָאֵל ש"א יז כה. — והפעל ברבים: וכל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בִּראוֹתָם את האיש שם שם כד. ויאמרו אִישׁ יִשְׂרָאֵל אל גדעון משל בנו שופט' ח כב. המלו לה' והסרו ערלות לבבכם אִישׁ יְהוּדָה וישבי ירושלם ירמי' ד ד. — ז) בעל איזה דבר, רגיל באיזה דבר, einer der etwas eigen, habituell ist; possesseur de, habitué à; possessor of, habituated to: ויהי עשו איש ידע ציד אישׁ שָׂדֶה בראש' כה כז. ויחל נח איש הָאֲדָמָה ויטע כרם שם ט כ. ה' אישׁ מִלְחָמָה שמות יה ג. והוא איש מִלְחָמָה מנעריו ש"א יז לג. לא אִישׁ דְּבָרִים אנכי שמות ד י, ר"ל אינני איש ידע לדבר. הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי ידע נגן וגבור חיל וְאישׁ מִלְחָמָה ונבון דבר וְאישׁ תֹּאַר ש"א יו יח. ויצא אִישׁ הַבֵּנַיִם ממחנות פלשתים שם יז ד. אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הזה: שם כה כה. אישׁ הַדָּמים וְאִישׁ הַבְּלִיַּעַל ש"ב יו ז. אִישׁ בְּשֹׂרָה שם יח כ. אִישׁ מָוֶת מ"א ב כו, ר"ל חיב מיתה. יען שלחת את אִישׁ חֵרְמִי מיד שם כ מב. אִישׁ דמים וּמִרְמָה יתעב ה' תהל' ה ז. מֵאִישׁ חָמָס תצילני שם יח מט. אִישׁ לָשׁוֹן בל יכון בארץ שם קמ יב. הרב דברים לא יענה ואם אִישׁ שְׂפָתַים יצדק איוב יא ב. אִישׁ אֱמוּנוֹת רב ברכות משלי כח כ. גבר חכם בעוז וְאִישׁ דַּעַת מאמץ כח שם כד ה. אולת שמחה לחסר לב וְאִישׁ תְּבוּנָה יישר לכת שם יה כא. אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת ישלח מדון שם יו כח. אִישׁ מַחְסוֹר אהב שמחה שם כא יז. אל תתרע את בעל אף ואת אִישׁ חֵמוֹת לא תבוא שם כב כד. אִישׁ מַכְאֹבוֹת וידוע חלי ישעי' נג ג, ר"ל איש כֹאב, סבל מכאובים —ומ"ר: כי אַנְשֵׁי מִקְנֶה היו עבדיך בראש' מו לב. אַנְשֵׁי חַיִל שם מז ו. כי לא היה כל בית אבי כי אם אַנְשֵׁי מָוֶת לאדני המלך ש"ב יט כט. וישלח חירם באני את עבדיו אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת ידעי הים מ"א ט כז. גבורי חיל אַנְשֵׁי שֵׁמוֹת לבית אבותם דהי"א יב לא, ר"ל מפרסמים, חשובים. אַנְשֵׁי מְלָאכָה שם כה א. וארח לחברה עם פעלי און וללכת עם אַנְשֵׁי רֶשַׁע איוב לד ח. אַנְשֵׁי לָצוֹן משלי העם הזה אשר בירושלם ישעי' כח יד. אַנְשֵׁי לָצוֹן יפיחו קריה משלי כט ח. נביאיה פחזים אַנְשֵׁי בֹּגְדוֹת צפנ' ג ד. אַנְשֵׁי דָמִים ישנאו תם משלי כט י. הצילני מפעלי און וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים הושיעני תהל' נט ג. — ח) בצרוף עם אָחִיו, רֵעֵהוּ, עֲמִיתוֹ, כטעם זה לזה, עם זה, את זה, der eine d. andere; l'un l'autre; one another: ויאמרו אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הבה נלבנה לבנים בראש' יא ג. אשר לא ישמעו אִישׁ שפת רֵעֵהוּ שם שם ז. ויפרדו (אברהם ולוט) אִישׁ מעל אָחִיו שם יג יא וישכימו (יצחק ואבימלך) בבקר וישבעו אִישׁ לְאָחִיו שם כו לא. ויאמרו (בני יעקב) אִיש אֶל אָחִיו הנה בעל החלמות הלזה בא שם לז יט. דבר נא באזני העם וישאלו אִישׁ מאת רֵעֵהוּ ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב שמות יא ב. כי יהיה להם (להעם) דבר בא אלי ושפטתי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ שם יח יו. וכי יזד אִישֹ עַל רֵעֵהוּ להרגו בערמה שם כא יד. וכי יריבן אנשים והכה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ שם שם יח. לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ ויקרא יט יא. ולא תונו אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ שם כה יו. וכשלו אִישׁ בְּאָחִיו שם כו לז. כי ינצו אנשים יחדו אִישׁ וְאָחִיו דבר' כה יא. — ויאמר גם אִישׁ בְּאִישׁ: ונגש העם אִישׁ בְּאִישׁ ואישׁ ברעהו ישעי' ג ה. וגם אִישׁ אִישׁוֹ: ויכו אִישׁ אִישׁוֹ וינסו ארם מ"א כ כ. והרגו איש את אישו חמשים הגבורים מדרש ויסעו, ביהמ"ד ילנק. —ותבוא המלה האמצעית גם לפני איש: ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיַּד אִישׁ אָחִיו אדרש את נפש האדם בראש' ט ה, במקום אִישׁ מִיַּד אָחִיו. —וגם ביחס לא לבע"ח: ויקח לו את כל אלה (העגלה והעז והאיל) ויבתר אתם בתוך ויתן אִישׁ בִּתְרוֹ לקראת רֵעֵהוּ שם יה י. ופניהם (של הכרובים) אִישׁ אֶל אָחִיו שמות כה כ. אחד באחד יגשו (המגנים של הלויתן) ורוח לא יבוא ביניהם אִישׁ באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו איוב מא ח-ט. — ט) אחד מי שיהיה, jemand; qqn.; somebody: וכי יכה אִישׁ את עבדו או את אמתו שמות כא כ. וכי יפתח אִישׁ בור או כי יכרה אִישׁ בר שם שם לג. אם יתן אִיש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו שה"ש ח ז. — י) אִישׁ אִישׁ ל..., לכל אחד אִישׁ אחד, je einer; un à chacun; one to every: ואתכם יהיו אִישׁ אִישׁ למטה במד' א ד, ר"ל אִישׁ אחד לכל מטה. — יא) כל אחד, jeder; chacun; each: ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה אִישׁ חרבו ויבאו על העיר בראש' לד כה, כל אחד חרבו. ויחלמו (המשקה והאופה של פרעה) חלום שניהם אִישׁ חֲלֹמוֹ בלילה אחד שם מ ה. אִישׁ אֶל שַׂקּוֹ שם מב כה. ויהי הם מריקים שקיהם והנה אִישׁ צרור כספו בשקו שם שם לה. ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף אִישׁ בפי אמתחתו שם מג כא. ויקרעו (בני יעקב) שמלתם ויעמס אִישׁ על חֲמֹרוֹ וישבו העירה שם מד יג. ויברך אותם אִישׁ אשר כברכתו ברך אתם שם מט כח. ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב אִישׁ וּבֵיתוֹ באו שמות א א. בעשר לחדש הזה ויקחו להם (בני ישראל) אִישׁ שֶׂה לבית אבת שֶׂה לבית שם יב ג. אִישׁ לפי אכלו תכסו על השה שם שם ד. לקטו ממנו (מן המן) אִישׁ לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם אִישׁ לאשר באהלו תקחו שם יו יו. שבו אִישׁ תחתיו שם שם כט, כל אחד במקומו. אִישׁ על שמו תהיין (האבנים) לשני עשר שבט שם כח כא. והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו אִישׁ פתח אהלו שם לג ח. וחנו בני ישראל אִישׁ על מחנהו וְאִישׁ על דגלו במד' א נב. כאשר יחנו כן יסעו אִישׁ על ידו לדגליהם שם ב יז. אִישׁ את שמו תכתב על מטהו שם יז יז. ויקחו אִישׁ מטהו שם שם כד. עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו אִישׁ גפנו ואִישׁ תאנתו ושתו אִישׁ מי בורו ישעי' לו יו. כלנו כצאן תעינו אִישׁ לדרכו פנינו שם נג ו. כלם לדרכם פנו אִישׁ לבצעו מקצהו שם נו יא. —וכפול, אִישׁ אִישׁ: ויבאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש אִישׁ אִישׁ ממלאכתו אשר המה עשים שמ' לו ד. אִישׁ אִישׁ כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא ויקרא טו ב. אִישׁ אִישׁ מבית ישראל אשר ישחט שור שם יז ג. אִישׁ אִישׁ אל כל שאר בשרו לא תקרבו שם יח ו. כי אִישׁ אִישׁ אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת שם כ ט. ושמו אותם (את בני אהרן) אִישׁ אִישׁ על עבדתו ואל משאו במד' ד יט. —ו אִישׁ ואישׁ: ולציון יאמר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בה תהל' פז ה. לעשות כרצון אִישׁ וָאִישׁ אסתר א ח. — יב) עם שלילה, במשמעת שום איש, Niemand; aucune personne; nobody: אִישׁ ממנו את קברו לא יכלה בראשית כג ו. לא ירים אִישׁ את ידו ואת רגלו שם מא מד. אִישׁ אל יותר ממנו עד בקר שמות יו יט. אל יצא אִישׁ ממקומו שם שם כט. לא יומת אִישׁ ביום הזה ש"א יא יג. לא נמלך אִישׁ מ"ב י ה. — יג) האנשים בסתם, העולם, man, on; one, men: ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל אִישׁ למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה בראש' יג יו. לפנים בישראל כה אמר הָאִישׁ בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הראה ש"א ט ט, ר"ל כך היו כלם אומרים. — יד) *אִישִׁי, תאר כבוד, כמו אדוני, mein Herr; monsieur; sir: מסרו לו (לכהן הגדול) זקנים מזקני ב"ד וקורין לפניו כסדר היום ואומרים לו אישי כהן גדול קרא אתה בפיך יומא א ג. ונפטרו והלכו להם ואומרים לו אישי כהן2 גדול אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחנו שם שם ה. הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך שם ד א. הממונה אומר אישי כהן גדול הקטר תמיד ו ג. סמכו ידיהם עליו וא"ל אישי כ"ג טבול אחת פרה ג ה. — ולאב"ד: אז בקול אחד הכהנים והלויים ואנשי מעמד ענו ואמרו אישנו אב"ד הגדול נחמתנו אבר' הרופא, שלטי הגבו' כב. — יה) °עצם פרטי, יחידי, כל אחד מפרטי המין, Individuum, Einzelwesen; individu; individual: ואין לסוג מציאות ולא למין אלא לאישים אמונה רמה א ב. איש מאישי השרץ ר"י אבן תבון, כוזרי. וחבר אליו (להאדם) עצם רוחני אוירי דומה לרוחניות האישים העליונים חו"ה, הבחינה. ואלה דברים החלוקין הם כשני אישים שהן תחת מין אחד מלמד התלמי' הקד'. הגלגלים ומה שבהם אישיהם מתמידים ר"ש אבן תבון, מו"נ ג יז. אישי כל מין מן הצמחים שם. וענין המין שהוא כולל שפל ממנו וצריך להיות מקבץ תחתיו אישים ר"ל פרטים כמו האדם שהוא כולל ראובן שמעון ולוי רוח חן י. ושני הכחות האלה הם צריכים להעמיד אישי המין בשלמות שם פרק ב. וכשם שאנו מוצאים במין האנושי אישים בתכלית החסרון וכו' כן נמצא בלי ספק ע"ז חיוב אישים שהם קרובים למע' המלאכים הקד' שער השמים לאבן לטיף, השחר שנה ב צא. ולפי שאילני ג"ע קיימים באיש שאין בהם זרע לשיהיו קיימים במין שהדברים שהם קיימים באיש אין צריך שיהיו קיימים במין תולדות יצחק, להרי"ץ קארו ה:. — יו) °כנוי למלאכים:ומעלה עשירית היא מעלת הצורה הנקראת אישים והם המלאכים המדברים עם הנביאים רמבם יסודי התורה, ב ז. שנאנים צדקיאל וגבריאל ממונה עליהם תרשישים ושלומיאל ממונה עליהם, אישים צפניה ממונה עליהם מסכ' אצילות ה. וכבר ידעת שהאישים הם כמו תולדות השרפים והם מאש חלש מאוד ברית מנוחה דרך ג. והמים התחתון של מלאכים אלו נקראים אישים שיכולים ליראות לבני אדם בלבוש חומר שלהם משנת חסידים, המלאכים פא. — יז) °בפלסופיה, כנוי לשכל הפועל: והשכל הפועל הוא אשר ראוי שיאמין בו שהוא הרוח הנאמן ורוח הקדש וכו' ומדריגתו הנקרא אישים התחל' לאלפרבי ב. השפע המגיע לנביא הוא מאת השכל הפועל ונקרא לדעתם בני אישים האמונות לרש"ט ח ד. — יח) אִישׁ הַבֵּינַיִם, —במסחר סרסר, עמיל: איש הבינים בינינו ובין סוחרי צרפת ק"ס לרמא"ג א.