*1, אִלָּ, – מ"ר אִלְסָרִים, אִלָּס-, – האגוז הקטן, Haselnuss; aveline, noisette; hazelnut: הפרסקין והאיסטרובולין משיעשו קליפה האילסרין2 (תוספ' מעש"ר א א). אבל האילאסרין הפרסקין והאיסטרובילין לא צרכו חכמים ליתן בהם סימן לפי שיש כיוצא בהם בארץ ישראל (שס ג יד). מודין חכמים לרבי יודה באלצרין ובאפיסטקין ובאיצטרובילין משיעשו קליפה (ירוש' מעש' א מח ד).
1 כמו סִרְפָּד. אך מפני הכתיב אילאסרין סבר לֶו כי ראוי לנקד אִלָּסְרִים כמו פִלַּגְשִׁים. בסור' אילסרא, אילרסא-מיא, (ב"ע וב"ב), ופרש ב"ע וז"ל: אילרסא וגוז מלכא אלבנדק ואלגוז. ובר בהלול: אילרסיא איך חו' אלבנדק, זהו אלגלוז ב"צ דהנין פנדקא יוחנן גוז מלכא. PSm הביא גרס' אילסרא, וג' פרושים: ערמון, אגוז הקטן, ובטנים. והנה הערוך, שהביא מלה זו בערך אלצרין, לא פרש מאומה, וכן לוי הסתפק בפרוש פרי עץ. קוהוט פרש מין בטנים, וכן יסטרוב. אך כבר הכריע עמ' לו כפרושו של חונין שהביא ב"ב, וספ' כתב האכרות ותר' גלי' כי הוא אלבנדק בערב', ר"ל האגוז הקטן.
2 כך בתוס' הוצ' צוק"מ וכן באגור של ר"ש גמע. ויש גרסאות אחרות אלצרין, ואלרסין.