ב. אַלְמָנָה
1, מ"ר אַלְמָנוֹת, – כמו ארמון, ארמונים, Palast; palais; palace: וענה איים בְּאַלְמְנוֹתָיו2 ותנים בהיכלי ענג (ישעיה יג כב). וידע אַלְמְנוֹתָיו ועריהם החריב (יחזק' יט ז). – ואמר המשורר: מאד יסכל אשר נשים ירבה, ולא יזכר מחונן אַלְמְנוֹתָיו, ויבנה ארמנות משכית ואיים, למחר יענו תוך אַלְמְנוֹתָיו (ר"מ בן עזרא, תרשיש ח).
1 ל במקום ר במקור נדפס: במקום נ שבהשם ארמון.
2 בקצת נסח' כ"י ארמנותָיו. ותרגם יונתן בברניתהון, וכן כל המפרשים אלמנותיו כמו ארמנותיו. ויש סברים כי זה בכונה של לצון (בֶטכר).