1, ש"נ. מ"ר אַלְמָנוֹת, כנ' אַלְמְנוֹתָיו, וכו', —  אשה שמת בעלה ואינה נשואה לאחר, Witwe; veuve; widow: ויאמר יהודה לתמר כלתו (אחרי מות בעלה) שבי אַלְמָנָה בית אביך בראש' לח יא. כל אַלְמָנָה ויתום לא תענון שמות כב כא. עשה (אלהים) משפט יתום וְאַלְמָנָה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה דבר' י יח. ותאמר (האשה התקועית) אבל אשה אַלְמָנָה אני וימת אישי ש"ב יד ה. למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אַלְמָנָה ישע' א יז. יתום לא ישפטו וריב אַלְמָנָה לא יבוא אליהם שם שם כג. ברכת אבד עלי תבא ולב אַלְמָנָה ארנן איוב כט יג. —  ומ"ר: וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אַלְמָנוֹת ובניכם יתמים שמות כב כג. להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אַלְמָנוֹת שללם ואת יתומים יבזו ישע' י ב. יתומים היינו ואין אב אמתינו כְּאַלְמָנוֹת איכה ה ג. —  ועם כנ': על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אַלְמְנֹתָיו לא ירחם ישע' ט יו. עזבה יתמיך אני אחיה וְאַלְמְנֹתֶיךָ עלי תבטחו ירמי' מט יא. שרידיו במות יקברו וְאַלְמְנֹתָיו לא תבכינה איוב כז יה. קשר נביאיה (של ירושלם) בתוכה כארי שואג טרף טרף נפש אכלו חסן ויקר יקחו אַלְמְנוֹתֶיהָ1 הרבו בתוכה יחזק' כב כה. — ובמליצה, למשל הצער והיגון והחרבן: איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כְּאַלְמָנָה איכה א א. —  *אלמנת עיסה, עי' עיסה. —  ובהשאלה, דלת אַלְמָנָה, שחסר לה אחד ממכשירי הדלת: דלת אלמנה2 הנגררת אין נועלין בה עירוב' קא.. דלת שהיא אלמנה מתקוניה רשי שם.