אמד

*1, ממנו *אֹמֶד, *אָמַד, *אֻמְדָן, °אֻמְדָנִי


1 בער' משמש שרש זה امد במשמ' גבול, ובסו' במשמ' ברח, נמלט. והנה יש סברים כי אמד העברי הוא הוא אמד הערבי, וי"א כי עקרו הוא מדד בהוס' א בראשו. אך יותר מסתבר שהוא השרש אמת  امت בערבי' שהוא משמש ממש במשמעת שמשמש אמד בעבר'.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים