* 1 אִ-, *אַמָּה, קריאה של חבה בפי הילדים לאמם,  Mama; maman; mamma : שמאי הזקן אומר אלו תפלין של אבי אימא2 (מכי' מסכתא דפסחא יח). שאין התינוק יודע לקרוא אבא ואימא עד שיטעום טעם דגן (ברכ' מ.). ר' שמעון אומר (קטן שאינו צריך לאמו הוא) כל שנעור משנתו ואינו קורא אמא3 אמא (סוכ' כח:). אמרו עליו על ר' ישמעאל בן קמחית שהיה חופן ארבעה קבין במלא חפניו ואומר כל הנשים זרדו וזרד אימא4 עלה לגג (יומא מז.). ואמרה שלי הן (השטרות) שנפלו לי מבית אבי אבא או מבית אבי אמא (ב"ב נב:). — ואַמָּה: הלל הזקן אומר אילו מאבי אמה הן (ירוש' עירו' י כו א). אמרה (התינוקת) תלך אמה ותינשא לו (שם יבמ' יג יג ג).  — ואִמָּה: שמעון אחי אימה (ירוש' הוריות ג יז ד).  — אַמָּא, אמה זקנה,5 אֵם האב או האֵם,   Grossmutter; grand'mère; grandmother: אימה6 זקינה היתה לי פעם אחת מכרה כיפה שבראשה (מגילה כז:). — וכנוי לאשה באה בימים, אַמָּא, אִמּא פלונית, אמא- (בצרוף שהפ"ר), Mütterchen; mère une telle; mother: ור"ש אומר (סמוך לזקנתה של אשה הוא) כל שקורין לה אמא7 ואינה בושה (ניד' ט:). איזו היא זקינה רשב"ל אומר כל שקורין אותה אמה ואינה מקפדת וכו' אמר ר' אבין שהיא ראויה להיקרות אימא (ירוש' שם א מט ב). העבדים והשפחות אין קורין אותם אבא פלוני ואימא פלונית, של בית רבן גמליאל היו קורין לעבדיהן ולשפחותיהן אבא טב ואימא טביתא (שם). איזו היא זקנה כל שקורין אותה אימא פלונית ואינה מקפדת (מד"ר בראש' כז). איזו היא זקנה כל שקורין לה אמא בפניה מחמת זקנתה ואינה חוששת (טור יו"ד קפט). — ובלשון הקבלה, °כנוי לספירת בינה, בת זוגו של אבא שהוא כנוי לספירת חכמה: דע שמציאת כתר א"א (ארך אנפין) להיותו למעלה מן הכל ונתפשט לי' מדריגות וכו' ולצורך התחתונים נתעלם בחו"ב (בחכמה ובינה) כדי להלביש חכמה באבא ובינה באמא (רח"ו הקד' ע"ח). הויה הוא אבא המקבל שם ע"ב וכו' אלהינ"ו היא אימא המקבלת שם קס"א (משנת חסידי' יב ו). או"א (אבא ואמא) הם התפשטות החסד המביא מוחי ז"א עד המקום שצריך (רמח"ל פ"ח, קיב).