1, סמי' אֲמַת, כנ' אֲמָתִי, אֲמָתְךָ, אֲמָתוֹ -תָה, מ"ר אֲמָהוֹת2, סמי' אַמְהוֹת, כנ' אַמְהוֹתַי, אַמְהוֹתֵיכֶם אַמְהוֹתֶיהָ, — אשה קנויה לשם שֵרות, שפחה, Sklavin; esclave; slave (fem.): מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד וְאָמָה (ויקרא כה מד). וכי ימכר איש את בתו לְאָמָה לא תצא כצאת העבדים (שמות כא ז). ותאמר (שרה) לאברהם גרש את הָאָמָה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן הָאָמָה הזאת עם בני עם יצחק (בראש' כא י). ותאמר (רחל) הנה אֲמָתִי בלהה בא אליה ותלד על ברכי (שם ל ג). אם אמאס משפט עבדי וַאֲמָתִי ברבם עמדי (איוב לא יג). אל ירע בעיניך על הנער ועל אֲמָתֶךָ (בראש' כא יב). למען ינוח שורך וחמורך וינפש בן אֲמָתְךָ והגר (שמות כג יב). וכי יכה איש את עבדו או את אֲמָתוֹ בשבט (שם כא כ). ןתרא (בת פרעה) את התבה בתוך הסוף ותשלח את אֲמָתָהּ3 ותקחה (שם ב ה). ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי הָאֲמָהֹת (בראש' לא לג). ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם הָאֲמָהוֹת אשר אמרת עמם אכבדה (ש"ב ו כב). מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אַמְהוֹת עבדיו (שם שם ב). גרי ביתי וְאַמְהֹתַי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם איוב יט יה. וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו וְאַמְהֹתָיו וילדו (בראש' כ יו). וְאַמְהֹתֶיהָ מנהנות כקול יונים (נחו' ב ח). ושמחתם לפני ה' אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכ ועבדיכם וְאַמְהֹתֵיכֶם (דבר' יב יב). מלבד עבדיהם וְאַמְהֹתֵיהֶם אלה עזרא ב סה. — ובהשאלה, בדרך הכנעה מאשה מדברת אדות עצמה לאדם חשוב, או בדבר איש אחר אדות אשה לאדם שהוא רוצה לכבדהו: (ויאמר האיש מהר אפרים עם פלגשו להזקן בגבעה) וגם לחם ויין יש לי וְלַאֲמָתֶךָ שופט' יט יט). ותדר (חנה) נדר ותאמר ה' צבאות אם ראה תראה בעני אֲמָתֶךָ וזכרתני ולא תשכח את אֲמָתֶךָ ונתת לַאֲמָתְךָ זרע אנשים (ש"א א יא). ותאמר (אביגיל לדוד) בי אני אדני העון ותדבר נא אֲמָתְךָ באזניך ושמע את דברי אֲמָתֶךָ (שם כה כד). ואני אֲמָתְךָ לא ראיתי את נערי אדני (שם שם כה). ותאמר הנה אֲמָתֶךָ לשפחה לרחץ את רגלי עבדי אדני (שם מא). ותאמר שפחתך אדברה נא אל המלך אולי יעשה המלך את דבר אֲמָתוֹ כי ישמע המלך להציל את אֲמָתוֹ מכף האיש (ש"ב יד יה-יו). ותאמר לו (האשה החכמה ליואב) שמע דברי אֲמָתֶךָ (שם כ יז). ותקם (האשה האחרת) בתוך הלילה ותקח את בני מאצלי וַאֲמָתְךָ ישינה ותשכיבהו בחיקה (מ"א ג כ).