א. אַמָּה

1, ש"נ, סמי'  אַמַּת, מ"ר אַמּוֹת, מ"ז אַמָּתַיִם.  — א) חלק הזרוע מן המרפק ועד כף היד  Unterarm; avant-bras; fore-arm: וארבע אמות רחבה בְּאַמַּת איש  דבר'  ג  יא.  ב) שם למדת הארך כארך אמת איש, ומדתו לפנים כחצי מתר, Elle; aune; ell: ויעש את מזבח הקטרת עצי שטים אַמָּה ארכו וְאַמָּה רחבו רבוע וְאַמַּתָיִם קמתו  שמות  לז  כה.  עשא אַמּוֹת ארך הקרש  וְאַמָּה וחצי הָאַמָּה רחב הקרש האחד  שם  כו  יואמת הבנין ששה טפחים ושל כלים חמשה  כל'  יז  י.  איזו היא אמה בינונית זה אמה של חמש טפחים  תוספתא  כלים  ב"מ  ו  יב.  — וְיאמרו כך וכך באמה: ארך היריעה האחת שמנה ועשרים בֶּאַמָּה ורחב ארבע בֶּאַמָּה  שמות  כו  ב.  — וְיאמרו כך וכך אַמָּה במדה: אך רחוק יהיה ביניכם ובינו כאלפים אַמָּה בַּמִּדָּה  יהוש' ג  ד.  — *אַמָּה שׂחָקֶת, מלאה, שיש בה קצת יתר מהמדה המדיקת, וְ*אַמָּה עֲצֵבָה, אַמָּה *גְרוּמָה, *גְדוּמָה, ר"ל אמה מצֻמצמת: ר"י בן לוי אומר עוביין אמה באמה שוחקת וארכ'  באמה גרומה  ירוש' שקלי'  ו  ז  יא..  כל אמות באמה בת ששה אלא הללו שוחקות והללו עצבות (עירוב' ג:.  ואמה *גמודה  ירוש' יומא  ד  מא  ג, כמו גרומה.  — ג) בבנין, היא המזוזה הנשאת עליה את הסף,  Pfosten poteau; jamb: וינעו אַמּוֹת1 הספים מקול הקורא  ישע'  ו  ד.  — ד) *האצבע האמצעית הארוכה ביד, Mittelfinger; médius; middle finger: זו זרת זו קמיצה זו אמה זו אצבע זו גודל  כתוב'  ה: .  — ה) *עץ ארוך המחבר שתי ידות המגרה באמצע בין המגרה והחוט, הנוגע ביד מגרה מכאן ומכאן טמא בחוט ובמשיחה באמה ובסניפין  כל'  כא  ג.  ו) *כנוי לאבר הזכרות באדם ובהמה,  männliches Glied, membrum virile: המטיל טפין עבות מתוך האמה טמא  מקו' ח  ג.  היה אוכל בתרוּמה והרגיש שנזדעזעו אבריו אוחז באמה ובולע את התרומה  נדה  ה  ב.  יד לאמה תיקצץ  שבת קח:.  רבי אליעזר אומר כל המחזיק באמתו ומשתין כאילו מביא מבול לעולם  נדה יג..  חתימת פי האמה  שם  כב..  נבט ראה אש שיוצאה מאמתו וכו' אחיתופל ראה צרעת שזרחה לו על אמתו  סנהד'  קא:.  שחקק (יהויקים) שם עכו"מ על אמתו וכו' שחקק שם שמים על אמתו  שם  קג:.  קוסם באמתו היה (בלעם)  שם  קה..  — ובבהמה: כשכשה (הבהמה) באמתה  ב"ק  יט:.  — ז) *תעלה לא רחבה מוליכה מים מן מעין וכדומה, Kanal; canal: אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת  פאה ב  ב.  התלם ואמת המים שהם עמוקים טפח  כלא' ג  ב.  מעשה שעשו אנשי טבריה והביאו סלון של צונן לתוך אמה של חמין  שבת  ג  ד.  נתפזר ממנה (מן המחתה) בקב גחלים והיה מכבדן לאמה  תמיד  ה  האמת המים שלפני החלון משלשל וממלא הימנו בשבת  תוספתא עירוב'  ט  כה.  מעשה באמת המים שהיתה באה מאבל לצפורי והיו ממלאין ממנה על פי זקנים בשבת אמרו לו מפני שלא היתה עמוקה עשרה טפחים ורחבה ארבעה שם  שם  כו.  וכל מקוה שאין בו ארבעים סאה ממשיכין לו אמת המים ומשלימים לו ארבעים סאה  שם  שקל'  א  ב.  באר קרוב לאמה מתמלא ראשון וכו' קדם והעביר אמת המים על גבי בורו של חבירו הרי זה זריז ונשכר  שם  יבמ'  ד  ד.  חמש גינות משתמשות באמה אחת ונתקלקלה כולן מתקנות עם העליונה  שם  ב"מ  כא.  אלו ואלו מתערבין (הדמים) באמה ויוצאין לנחל קדרון  שם  זבח'  ו  ט.  פתק אמת המים עליו ובאו המים עליו ושטפוהו  ירוש'  סנה'  יו  כז.אמה בית השלחין אני מוכר לך נותן לו שני אמות לתוכה וכו' אמה בית הקלון אני מוכר לך נותן לו אמה אחת לתוכה וכו' אמת המים שכלו אגפיה מתקנה מאותה שדה  ב"ב  צט:.  השותה מן אמת המים העוברת בביה"ק  הור'  יג:אמת המים באה מעיטם פעם אחת עמדו הסיקריקין והחריבוה  מד"ר  איכה, ו.  — ומ"ר: וחופרין את הבורות ואת השיחין ואת המערות ואת המקואות ואת אמות המים  תוספת'  שקל'  א  ב.  מעין שהיו אמות קטנות נמשכות ממנו ורבו עליו מים שאובין עד שגברו המים שבאמות ושטפו הרי הן כמעין לכל דבר  רמב"ם  מקוא'  ט  יא.  — ובהשאלה, כעין שביל לעבור בו מים וכיוצא בזה בתוך צבור של פֵרות וכדומה:  העושה אמה בפירות1  תוספתא  מכשי'  ב  ד.  — ח) *אַמַּת הריחים, עגול של עץ סביב להרחיים של יד, עמוד ואמת2 הריחים הואיל ואדם קובע להם מקום עירו'  פטאמת הריחים הן מקום שנופל בו הקמח  רה"ג, זב'  ד .  כל תפיסת הריחים של יד קרוי אמת הריחים  ערוך  אם  ד.  ויש מי שאמר (כי אסטרוביל הוא) אמת הריחים והוא מקום בית קיבול  שם ערך אסטרובל.  כל בנין מושב הריחיים קרוי אמת הרחיים  רש"י  ברכ'  יח:.  — ועי' טחנה.  — אמת בית השחי, עי' שחי.



 1 באשו' אַמַתֻ, בארמ'  אֵמָא, וכמו"כ בער' הדרו' אמת.  והנה יש סברים כי מקורה במצר'  מתי, ודעת דל'  כי נגזרה משרש אמם במשמ' רחב, וי"א כי הונחה בתחלה לחלק הזרוע מן המרפק ועד כף היד ואח"כ למדת הארך, ובלש' את' כן שם הזרוע, ובדרך זה קוראים בערב' למדת הארך ד'ראע إذِرَاع.  וכן היתה דעת ר' נחמיה שפרש ותשלח את אמתה – ידה  סוט' יב:.  וכן ת"א פסוק זה  נתינה לגר.  וכן תרגם רסע"ג: ומדת דראעהא.

1 ת"י אילות (או אלוות או אילי) ספי היכלא.  אבל פרוש מלת אילות לא ידוע בברור.  השבעים והולג' תרגמו כמו מזוזות ומשקוף.  רסע"ג: מלאבן אלסכפאת, ור"ל המלבנות של המשקופים.  ר"י בן גנאח פרש מזוזות.  בן בלעם תרגמו: מלאבן אלעתאב, והוסיף: אי אלעצ'אדתאן אלתאן תכון אלעתאבה עליהמא, – ור"ל שתי המזוזות שעליהם יהיו המשקופים.  רש"י פרש מזוזות, אבל טעמו: מפני שהן נמדדות באמה, בודאי אינו נכון.  רדק: מזוזות, או הפנות שעל המזוזות שהמשקוף נשען עליהם.  – ובכן, דעת הכל הוא כי הכונה באמות היא להמזוזות.  וכן לפי ענינו.  ופרושו של יוסף הלוי, (REJ XI 63) ציר, וכמו"כ זה של דל' (פרול' 110 הער' 5) בית קבול המפתן, אינם מחֻורים כלל.  וראוי להתבונן, כי המלה עצ'אדתאן عَضآدتَان שהשתמש בו בן בלעם לפרש בה השם אמות נגזר משרש עצ'ד عضد שממנו נגזר גם השם עַצִ'ד عَضد לחלק הזרוע מן הכתף ועד המרפק, ממש כמו אמה – זרוע ומזוזה.

1 הגר"א הגיה במים במקום בפירות.  אבל אין הלשון עשה אמה במים מתישב היטב.  ומלבד זה, הגרסה בפירות נמצאת גם בכ"י ארפורט, וכן הביא גרסה זו הר"ש במשנה מכשי' ה  ב.

2 רש"י: כל בנין העמדת הריחיים מקום מושבן קרי ליה אמת הריחיים.  ע"כ.  ומקור פירושו בדברי רה"ג והערוך המובאים בפנים.  וטעה יוסף הלוי (REJ) שם שפרש אמת הריחיים יד הריחיים.  כי אין בכל המקומות שנזכרה מלה זו שום דבר שיכריע נגד פירוש הגאונים, ואמתא דריחייא בארמי': זיל שקלינהו (את הזוזים) באמתא דריחיא  ברכ'  יח: ראיה כי זה מקום שאפשר להצניע בו דבר.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים