אַמִּיתָה

1, שע"נ, ירק טוב הריח ישתמשו בה לרפואה, Ammei; ammi : ומושך את האמיתה ונותן לתוכה (תוספת' שבת יד יג).  וכן באמיתא וכן בפיגם (שם יב, וגמ' בבלי קכח.). 



1 כך נקוד ע' לֶו (שמה"צ), והוכיח שם כי זה שם שמי, אולי מצרי, וממנו השם ביונית ורומית.

חיפוש במילון: