°, עתי' אֶאֱמַל יֶאֱמַל, אֱמַל, אֱמַלְנָה,-- א) היה אָמַל: אב (אברהם) לא חמל בן (יצחק) לא אָמֵל (ר"א קליר, ר"ה, מחז' רומני). אָמַל ורבך חמישי כהנבך די בי סובך (הוא, קרוב' לפורים). זוקפן כתבור וכרמל ירום ולא יאמל (מחז' רו', יום גאלתני, לפסח). -- ב) יוצא: תשור מענו לאמול (הוא, קינה איכה אשפתו).                          

-- °נפע': בית יער הלבנון מלבלב מגדים וגומל, זהב פרוים פירות פרחיו עוד מהאמל, לזרעו של יצחק ביום הגמל (אור יום הנף, מער' פסח, מחז' ויטרי). ביום שבת יום נועם ומנוחת כל עמל, במאכל אל חך ינעם ופרי שרון וכרמל, אך עתה הפעם להתענות יֵאָמֵל (שבת ראש מקוראי, שבת ויוה"כ, אילת השחר).

-- °הִפע': זעכתי קמיך להַאֲמֵל, רצצתים כקנה קמל (אודך, זול' לפסח). נקנו מכתם ושמץ ולא נַאָמֵל (סלי' תענ' ב', אל נא רפא).

-- °הופע': רוחש חשמל, אשר חש ומל, שבחו למל ומעצומו יואמל (אמצו בתופף, שבת חנכה).