* 1, אִס- ש"נ, סמי' -פַת, מ"ר -פות, — מפתן, Schwelle; seuil; threshold: המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה וכו' קופה שהיא מליאה פירות ונתנה על איסקופה החיצונה שבת י ב. היה קורא בספר על האסקופה ונתגלגל הספר מידו עירו' י ג. נוטל מפתח מן האיסקופה ונותנו במנעול תוספתא עירו' י א. מאיסקופת עזרה ולחוץ שם פסח' ח ג. הוא (הבעל) מבפנים והיא (האשה) מבחוץ וזרקו (את הגט) לה כיון שיצא מן האיסקופה ולחוץ הרי זו מגורשת שם גיט' ח א. אדם עומד על האסקופה נוטל מבעה"ב ונותן לו נוטל מהעני ונותן לו שבת ח:. אסקופת רה"ר אסקופת רה"י שם. אסקופה משמשת שתי רשויות בזמן שהפתח פתוח כלפנים פתח נעול כלחוץ. שם ט.. איסקופה הנדרסת עירו' צח. שהיה מוטל על האסקופה מקצתו בפנים ופיו לחוץ ירוש' שבת א ב ג. איסקופה הגבוהה י' ואין רחבה ד' מותר לכאן ומותר לכאן שם עירו' א יח ד. מאסקופת עזרה ולחוץ שם פסח' ו לג ב. תהי כאסקופה שהכל דשין אותה ד"א רבה א, בהלכ' גדול'. וכשראו הנוצרים אחד ממנו רצו אחריו ודקרוהו ברומח עד שהיינו יראים לפסוע אפילו על איסקופתנו מעשה הגזרות, מגננצא ומקור' לדה"י ליהודי' בגרמני' ב, 48 . — ומ"ר: אסקופותינו שאינן גבוהות מן הקרקע עשרה טפחים שבלי הלקט שבת סי' קג, בשס אביגדור כהן צדק. — עשה את פלוני כאסקופה, ר"ל דרס עליו ולא השגיח בו: אבא אם ביקשתה לבוא תשועה על ידך עשה אותי כאסקופה2 ירוש' סנהד' יג כג ב.
1 משקל אפעולה, אשמורה, מן סקף, דומה להשם משקוף. ובערבית אֹשכֹפַ أَسْکُفَة במשמעה זו.
2 יש שפרשו מלה זו מטרה, ממלה יונית σϰοπóς, אך אין זה מוכרח.