מ"ז אָפְסָיִם1, - כף הרגל, הקרסולים, Knöchel; cheville du pied; ankle: והנה מים מפכים וכו' וימד אלף באמה ויעברני במים מי אָפְסָיִם וימד אלף ויעברני במים מים ברכים וימד אלף ויעברני מי מתנים (יחזק' מז ב=ד).
1 משקל אֹזֶן אָזְנַיִם. ולא אַפסים. אמר בעל מנחת שי וז"ל: בכל הספרים כ"י מדוייקים שראיתי וגם בדפוסים קדמונים בקמץ חטף האלף. ע"כ. ומנחם בן סרוק אמר וז"ל: אפסים נראית מלה זו שהיא מהמלים גרועי האלף כמו רבע מארבע, וסוך מאסוך, ופס ידא מאפסים. וכה ענינו לא היו מגיעים כ"א עדי כף רגל. ע"כ. וכן ריב"ג: מי אפסים איננו מהשרש הזה אבל האלף נוספת כאשר נוספת וכו' שהכף בעברית נקראת בארמית פס ידא די כתבא ובלשון רבותינו התר לו פסת היד וענין מי אפסים מי כפים ורצונו בזה כי המים לא יהיו מכסים כי אם על כפות רגליו בלבד. ע"כ. וכן פרחון ערך פס. אך הרד"ק פרש אפסים מן אפס, מי כליון שאין בהם אלא מעט. – ומהחדשים, רבם מסכימים כי מקורה היא פס, קצתם כמו מנחם וריב"ג כף הרגל, וקצתם, כמו התלמוד ות"י: קרסולים.