אֶפֶס

א) ש"ז, כנ' אַפְסִי, מ"ר אֲפָסִים, סמי' אַפְסֵי, — א) קצה, קץ, Ende; extrémité; end, extremity : אליך גוים יבאו מֵאַפְסֵי ארץ (ירמ' יו יט). ומשלו (של מלך המשיח) מים עד ים ומנהר עד אַפְסֵי ארץ (זכרי' ט י).  כי עתה יגדל עד אַפְסֵי ארץ (מיכה ה ג).  וידעו כי אלהים משל ביעקב לְאַפְסֵי הארץ  (תהל' נט יד).  וירד מים עד ים ומנהר עד אַפְסֵי ארץ  (שם עב ח). מי עלה שמים וירד וכו' מי הקים כל אַפְסֵי ארץ (משלי ל ד).  — ובהשאלה: בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אַפְסֵי ארץ (דבר' לג יז).  ה' ידין אַפְסֵי ארץ (ש"א ב י).  פנו אלי והושעו כל אַפְסֵי ארץ  (ישע' מה כב).  חשף ה' את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אַפְסֵי ארץ (שם נב י).  שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אַפְסֵי ארץ (תהל' ב ח). יזכרו וישבו אל ה' כל אַפְסֵי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים (שם כב כח).  — ואמר המשורר: האל אנה ואנה אברח מפניך והן חדלי כמר מדלי וכאין בעיניך בָּאַפָסים בלי משים תאחזני ימינך (הרמב"ע דוקס, כז צ). — ובכנו': וארץ על בלימה היא תלויה והעמיד כל אפסיה (זכר' בן סעדיא אלצ'אהרי מטמ' מסתר' יג).  — ב) אין, העדר המציאות, Nichts; rien; nothing :  הן כלם און אֶפֶס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם (ישע' מא כט). וכל שריה יהיו אֶפֶס (שם לד יב). תבקשם ולא תמצאם אנשי מצתך יהיו כאין וּכְאֶפֶס אנשי מלחמתך (שם מא יב).  כל הגוים כאין נגדו מֵאֶפֶס ותהו נחשבו לו (שם מ יז). — ואמר בן סירא: כל מאפס אל אפס ישוב כן חנף מתהו אל תהו (ב"ס גני' מא י). — ואמר רמב"ע בלשון נופל על לשון בשתי המשמעות: היהיה מחצית לבי בארץ ומחציתו יהי שוכן בְּאַפְסוֹ (בקצהו) ואיך יחיה בלי פניו ובלתו בעולם אין להחיותו בְאַפְסו (בלעדו) (התרשיש ז). — ומצוי בסגנון הפלסופי: ואם נאמר שעשה א"ע קודם הויתו בעת ההיא היה אפס ואופס והאפס לא יהיה ממנו מעשה ולא הנחה כי האפס לא יעשה דבר (חו"ה שער היחוד ה). ההתחלה אשר המציאתך מן האפס (ע"ח לר"א הקראי נט). עד ששמוהו משער הנמנע להמציא גוף מן האפס (שם ו יה). ולא מצא הטבע לברוא דבר מן האפס המוחלט (רש"ט שפרוט, פרדס רמוני' כב.).  כאשר נסע מאת ה' יתברך רוח נדיבה ורצון גמור להוציא את העולם מהאפס המוחלט (חזות  קשה, ר"י ערמאה, שער ה). הרי שיש לנו להודות ביסוד ראשון פשוט נברא מאין ומאפס מוחלט (הקד' יסו"ע , לר"י הישראלי).  ומי שהוא נדמה לא יוכל להוציא יש מאין ונמצא מאפס בבריאת העולם וכל אשר בו (הקנה הקדמה). — ועם כנוי: ואז תראה כי חסד אלהים עליו (על האדם) המציאו אחר אפסו (חו"ח הבחינה ה). — ד) °בחכמ' החשבון, אות מספרי שבעצמו אין לו שום מספר אך בעמדו מימין אותיות מספריות אחרות מגדיל את ערכם פי עשרה1, (בכתב הארפי בצורת טבעת 0): הסר מהם (מהמספרים 100, 300, וכו') אותיות העגולות אשר יקראו אותם בלשונם אפס ואין (כסא' לבי"ד, ד כב). באפן שבהסרת אותיות האפס (שם). והוא הוראת ציון האפס בעבר השמאלי (כליל החשבון א ט).  הראשון מהם (מציוני המספרים) הנצב מימין נקרא בשם אפס (יסו' חכ' השעו' א א). אם רצוננו להציג המספר אלף לבד אז נרשם אותו כזה 1000 אשר הג' ציונים הראשונים הם אפסים בלי שום הוראה עצמית רק ממלאים ג' מעלות החסרות (שם ג).  ולכן המציאו את האות 0 הנקרא אפס וכו' כי האפס לא נחשב וכו' (מבח' החשבון).

ב) מלת תה"פ, — א) לשלילה, לא יש, אין יתר, nicht mehr da; il n'y a plus; no farther : אך בך אל ואין עוד אֶפֶס אלהים (ישע' מה יד).  למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אֶפֶס בלעדי אני ה' ואין עוד (שם שם ו).  כי יראה כי אזלת יד וְאֶפֶס עצור ועזוב (דבר לב לו). כי ראה ה' את עני ישראל מרה מאד וְאֶפֶס עצור וְאֶפֶס עזוב ואין עזר לישראל (מ"ב יד כו). כי אנכי אל ואין עוד אלהים וְאֶפֶס כמוני (ישע' מו ט). — ועם ה השאלה: ויאמר המלך הַאֶפֶס עוד איש לבית שאול ואעשה עמו חסד (ש"ב ט ג).  — ועם כנוי: ועתה שמעי זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני וְאַפְסי עוד (ישע' מז ח). ר"ל ואין יתר כמוני.  זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני וְאַפְסי עוד איך היתה לשמה (צפניה ב יה).  — ועם ב, כמו בלי: בְּאֶפֶס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון (משלי כו כ).  ברב עם הדרת מלך וּבְאֶפֶס לאם מחתת רזון (שם יד כח).  ימי כלו מני ארג ויכלו בְּאֶפֶס תקוה (איוב ז ו). וּבֶאֶפֶס יד ישבר (דניאל ח כה). — ובמשמעת בלי כל סבה: מצרים ירד עמי בראשנה לגור שם ואשור בְּאֶפֶס עשקו (ישע' נב ד).  — ב) להגביל ולמעט את הקודם, כמו אך, רק, allein, nur; seulement; only : לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אֶפֶס קצהו תראה וכלו לא תראה (במדבר כג יג). לך עם האנשים וְאֶפֶס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר (שם כב לה). — ועם כּי אחריו, אֶפֶס כּי, כעין אֶלָּא: ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך אֶפֶס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך ה' (דבר' יה ג=ד).  ותאמר (דבורה לברק) הלך אלך עמך אֶפֶס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך (שופט' ד ט).  ה' העביר חטאתך לא תמות אֶפֶס כי נאץ נאצת את איבי ה' בדבר הזה (ש"ב יב יג=יד). והשמדתי אתה מעל פני האדמה אֶפֶס כי לא השמיד אשמיד את בית יעקב (עמוס ט  ח).                                       



1 הראב"ע קראהו גלגל, עי' זה. בספר מלאכת המספר של אלי' מזרחי ואפילו במלאכת מחשבת של משה איזנשטט עוד אין שם זה להציון הזה, וקראים לו בשם הלועז נול.  בעובר לסוחר: עגול.

חיפוש במילון: