אָפְנָה

§1, ש"נ, - צורה, האופן שמתקבלים בעת מן העתים בפרט בעניני הלבושים והתכשיטים והמנהגים וכיוצא בזה, Mode. נתחדשה מלה זו בהשקפה שנת א' תתלו, ופשט השמוש בו מאד בדבור בעברית בא"י ובהעתונים.



1 שם נגזר מאוֹפן, אֹפֶן.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים