1, ש"נ, הפס' אֶרֶץ, כנ' אַרְצִי, מ"ר אַרָצות, אַרְצוֹת, — א) הכדור שאנו חיים עליו,  die Erde; la terre; the earth: ביום עשות ה' אלהים אֶרֶץ ושמים (בראש' ב ד). בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום אֶרֶץ רעשה גם שמים נטפו (שופט' ה ד). שמעו שמים והאזיני אֶרֶץ כי ה' דבר (ישע' א ב). הנותן מטר על פני אָרֶץ ושלח מים על פני חוצות (איוב ה י). איפה היית ביסדי אֶָרץ הגד אם ידעת בינה (שם לח ד). ה' בחכמה יסד אָרֶץ כונן שמים בתבונה (משלי ג יט). — ועם ה הידיעה: בראשית ברא אלהים את השמים ואת הָאָרֶץ (בראש' א א). ויאמר אלהים תדשא הָאָרֶץ דשא עשב (שם יא). ואד יעלה מן הָאָרֶץ והשקה את כל פני האדמה (שם ב ו). ותגעש ותרעש הָאָרֶץ ומוסדי הרים ירגזו (תהל' יח ח).  — ב) קרקע, אדמה,   Erdboden; sol; soil: על הָאָרֶץ תשפכנו (את הדם) במים (דבר' יב יו). ואשחקם כעפר אָרֶץ (ש"ב כב מג). גפרית ומלח שרפה כל אַרְצָהּ (דבר' כט כב). וישבו אתו לָאָרֶץ (איוב ב יג). וכסאו לָאָרֶץ מגרתה (תהל' פט מה). וחניתו (של שאול) מעוכה בָאָרֶץ (ש"א כו ז). ותפל לאפי דוד על פניה ותשתחו אָרֶץ (שם כה כג). — ובפרט עם ה בסוף: וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו אָרְצָה (בראש' יח ב). וישתחו אפים אָרְצָה (שם יט א). וישתחו אַרְצָה לה' (שם כד נב). ויורדו איש את אמתחתו אָרְצָה (שם מד יא). ויאמר השליכהו (את המטה) אַרְצָה וישליכהו אַרְצָה ויהי לנחש (שמות ד ג). ובא ולן ושכב אָרְצָה (ש"ב יב יו). — ןמליצה, *נתון בארץ, שפל: כל פרקמטיה שאתה רואה שהיא נתונה בארץ לך עסוק בה שסופה להתעלות וכו' ולא ראיתי אומה נתונה בארץ אלא ישראל (ילק' תהל', קמז). — °ארץ עיפתה, אחד ממדורי גיהנם: שבעה מדורות יש בו ושמנה הם כי התחתון הנקרא ארץ עיפתה שבו דנין לחוטא באמן האמור הוא כפול (משנת חסידי', שארית ערבית ו). — ג) שדה, אדמה עבודה זרועה, Feld; champs;  field : באספכם את תבואת הָאָרֶץ תחגו את חג ה' (ויק' כג לט). ושש שנים תזרע את אַרְצֶךָ ואספת את תבואתה (שמות כג י). כמו פלח ובקע בָּאַרֶץ (תהל' קמא ז). ארץ ארץ הכניסי פירותייך (כתוב' קיב.). — ד) מקום, חלק מחלקי הארץ מוגבל בגבולים, שיושב בו עם מהעמים, וכדומה, Gegend; pays; country : הוא (נהר פישון) הסבב את כל  אֶרֶץ החוילה אשר שם הזהב ןזהב הָאָרֶץ ההוא טוב (בראש' ב יא=יב). ונתתי לך ולזרעך אחריך את אֶרֶץ מגריך את כל אֶרֶץ כנען (שם יז ח). ולך לך אל אֶרֶץ המריה (שם כב ב). ולהעלתו מן הָאָרֶץ ההוא אל אֶרֶץ טובה ורחבה את אֶרֶץ זבת חלב ודבש (שמו' ג ח). כי ה' אלהיך מביאך אל אֶרֶץ טובה אֶרֶץ נחלי מים עינות ותהמת יצאים בבקגה ובהר אֶרֶץ חטה ושערה וכו' אֶרֶץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם (דבר' ח ז=ט). אשים מדבר לאגם מים וְאֶרֶץ ציה למוצאי מים (ישע' מא יח). — ועם כנ': הנה אַרְצִי לפניך בטוב בעיניך שב (בראש' כ יה). ויאמר הדד אל פרעה שלחני ואלך אל אַרְצִי (מ"א יא כא). ויאמרו אלינו זקינינו וכל ישבי אַרְצֵנוּ (יהוש' ט יא). כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבלך ולא יחמד איש את אַרְצְךָ (שמות לד כד). שלוש ערים תבדיל לך בתוך אַרְצְךָ (דבר' יט ב). לא ישמע עוד חמס בְּאַרְצְךָ שד ושבר בגבוליך (ישע' ס יח). וכי יגור אתך גר בְּאַרְצְכֶם לא תונו אתו (ויקרא יט לג). ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בְּאַרְצְכֶם (שם כו ה). ויכהו ישראל (את סיחון) לפי חרב ויירש את אַרְצו מארנן עד יבק (במד' כא כד). איש אל עמו יפנו ואיש אל אַרְצוֹ ינוסו (ישעי' יג יד). וירשת אתם (את הגוים) וישבת בְּאַרְצָם (דבר' יב כט). — ומ"ר: לך ולזרעך אתן את כל הָאֲרָצֹת האל (בראש' כו ג). הנה אתה שמעת אשר עשו מלכי אשור לכל הָאֲרָצוֹת להחרימם (ישע' לז יא). וינבאו אל אֲרָצוֹת רבות (ירמיה כח ח). והנשארים בכם ימקו בעונם בְּאַרְצֹת איביכם (ויקרא כו לט). ויתן להם אַרְצוֹת גוים (תהל' קה מד). מאלה נפרדו איי הגוים בְּאַרְצֹתָם איש ללשנו (בראש' ו ה). — ובפרט ישמש השם ארץ לסמן ארץ כל אֻמה בשמה. אֶרֶץ יִשְרָאֵל: במראות אלהים הביאני אל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (יחזק' מ ב). ויאמר אמציה אל עמוס חזה לך ברח לך אל אֶרֶץ יְהוּדָה (עמוס ז יב). אֶרֶץ כנען (בראש' יז ח). אֶרֶץ פלשתים (שם כא לב). אֶרֶץ מצרים (שם מא יט). — ועם ה המקום: ללכת אַרְצָה כנען (בראש' יא לא). ויבאו אַרְצה גשן (שם מו כח). — °אֶרֶץ מוֹלֶדֶת, הארץ שבה נולד אדם,  Vaterland; patrie; native country : ורבים מאהבת ארץ מולדתם שבו לצרפת (שארית ישראל פרק כ). שראוי לאהוב האלוה יתברך והאבות וארץ מולדתנו (נופ' צופ', מסיר ליאון, ב יד). כל איש מר נפש כל רגל מועדת שם ימצא מקלט לו - ארץ מולדת (יל"ג, ארץ חדשה).— *דֶרֶך אֶרֶץ, דֶרֶך. — *חוּץ לָאָרֶץ, חוּצָה לָאָרֶץ, — מה שהוא מחוץ לגבול איזו ארץ,   Ausland; l'étranger; foreign country: אין תורמים מפירות ארץ על פירות חוצה לארץ (תוספ' תרומ' ב ט). איזו היא הארץ ואיזו היא חוצה לארץ כל השופע ויורד מטורוס אמנוס ואילך ארץ ישראל מטורוס אמנוס ולהלן חוצה לארץ (שם יב). ספינה שבאה מחוצה לארץ וכו' והיוצא לחוצה לארץ (שם יד). עפר חוץ לארץ הבא בספינה לארץ (גיט' ז:). ישרה אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גוים ולא בחוצה לארץ ואפילו בעיר שכולה ישראל (תוספתא ע"ז ד ג). — *עם הָאָרֶץ, עם.