*1, ש"נ, – התחתון, השולים של דבר, d. Unterste; le fond, le bas; bottom: שהן (השרשים) עושין עפר תחוח והן מלקין ארעיתו של כותל (ירוש' כלא' ז ל ד). והן מלקין ארעיתו של בור (שם שבי' א לג ב). תל ברה"ר וחקק בו עד ארעית [כנגד] רה"ר מקצתו עשאו ביד ומקצתו עשאי חוליא על הבור וארעית הבור עם רה"ר שוה לו (ר"ח שבת ק.). שאם ניקב העציץ בארעיתו או קרוב לארעיתו (שם צז:). קח דלעת עגולה ארוכת הגרון ובארעיתה יוצא גרון אחר (מאיר אלדבי, ד, האצטומכא).