אַרְצָה

1, – כמו אֶרץ, שטח ארץ שהוא קנין של יחיד או של רבים,    Territorium; territoire; -tory: כעת הראשון הקל אַרְצָה זבלון וְאַרְצָה נפתלי (ישע' ח כג). – ובכלל הארץ, ואמר הפיטן: לכל נמצא בשמים וארצה מנהג הוא (פזמונ' תימנ', איומת). 



1 מלעיל, כמו חַרְסָה, לַיְלָה, מָוְתָה, עֶזְרָתָה, לפי דעת החכמ' שארית סוף של יחס הפעול שהיה נהוג לפנים גם בעבר' ונהיה ליחס הישר.

חיפוש במילון: