°, ת"ז, לנק' ארצית, מ"ר אַרְצִיִים, אַרְצִיות, – א) של הארץ, מטבע הארץ,    Erd-, zur Erde gehörig; terrestre; earthly: כבר נגדרו לו החיים הארציים כלם בזכר הנהרות ואחר כן בזכר המאורות ר"י א"ת, כוזרי ה י. ושנתן לו (להשטן) שלטון על אלו הדברים הארציים כולם  ר"ש א"ת, מו"נ ג כב. הנה מוסדות השמים הארציים ירגזו ר"י אברבנל, ש"ב כב. וההפך בב"ח הימיים והארציים שעשאם הרב מדרגה אחת הוא ברא' א. שבחמלת ה' ישאר לכם שארית מהקנינים הארציים ההם שם ויגש.. לא יתנהו טבע היסוד הארציי והמימיי רלב"ג, מלח' ו יג. כי האדם מפני שהיה בלתי אפשר בו לדקות חמרו שיהיה בו מהחומר הארציי מה שיהיה ממנו מגן לו שם א ז. לצורה האישיית וקצת המימית וקצתו האוירית וקצתו הארצית נרבוני מו"נ כב. כי העוה"ז הארציי החומרי הוא נקודה האמצעי תכונת כל העגולים ר"ח ויטאל, ע"ח, היכ' א"ק א ג. עמידת שני אנשים בשני קצות הכדור הארציי מנח' קנ' לר"י מפיסא סד.  אורך הישוב הארציי ביבשה מן המזרח למערב הוא זה מתחלת המזרח ארח' עול' ה. שהחושים דומים לאור השמשי שיאיר הכדור הארציי ויחשיך הכדור השמימי יש"ר אילם צב. כי החלק הארציי ישוב למקומו העפר על הארץ אורח חיים, רפאל מנורצי כא: דברים הלחיים הם יסובבו במהירות יחזיקו הדברים הארציים באמצע רש"ט בפרוט, פרד' רמונ' לד. יש מהם (מבע"ח) ימיי מימיי ויש מהם ארציי והאמצע בין הארציי ומימיי הוא אל תמסאח רשב"צ דוראן, מ"א, חלק יעקב ד. בע"ח ארציים ר"י אבוהב, נהר פישון כח. – ב) של ארץ מהארצות: החוליים הנקראים ארציים הם החוליים המיוחדים באותה המדינה ברוב אנשיה פרקי משה ג.