1 משקל אַלְלַי, ושם הפרטי חֶלְדַּי, מהְרי, וכמו"כ סופ השמות שָׁדַי, גֹבַי, כִילַי, וכדומה, כלם בפתח ולא בקמץ גדול בסוף. והצורה אשמאי א רק לסימן הפתח ולא למדתו. –  ומקור מלה זו ומשמעתה בדיוק לא נתבררו. הערוך פרש בוּר, והביא מקור לזה: תרגום והאדמה לא תשם וארעא לא תיבור. אך זו גזרה יותר מדי מלאכותית. רש"י פרש רשע ועם הארץ, ולא באר מקור המלה. לוי גזר אותה מן אָשָׁם, וקוה' מפרסית asmâi, טמא ורע. וכ"ז סָפֵק.