אַשָּׁף
1, ש"ז, מ"ר אַשָּׁפִים, – לוחש קוסם בלחשים וכשופים, Beschwörer;enchanteur; magician: וימצאם (המלך את דניאל וחנניה וכו') עשר ידות על כל החרטמים הָאַשָּׁפִים אשר בכל מלכותו (דני' א כ). ויאמר המלך לקרא לחרטמים וְלָאַשָּׁפִים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו (שם ב ב).
1 באשו' אַשַּׁפֻ, ר"ל קוסם, לוחש, בסור' אשופא, וסוברים קצת החכמים כי זו מלה שאולה בסור' מהאשור'. ואמרו במדרש: מהו ולאשפים אלו שדוחקים את המזל ואין הלשון הזה אלא לשון דוחק (תנח' בובר מקץ ד). ופריטוריוס סבר כי מקורו בהשרש ושף בסביית שר"ל עזר ברפואה, ואשף הוא אולי רופא. – ויש עוד באשור' שם המפשט מזה אַשַּׁפתֻו, אַשָּׁפוּת, קסם, ואִשּׁפּוּתֻ, מים שקוסמים בהם.