1, אִשְׁ-, ש"נ, תיק החצים, Köcher; carquois; quiver: כחצים ביד גבור כן בני הנעורים אשרי הגבר אשר מלא את אַשׁפָּתוֹ מהם (תהל' קכז ד-ה). וישימני לחץ ברור בְּאַשְׁפָּתוֹ הסתירני (ישעי' מט ב). עליו (על הסוס במלחמה) תרנה אַשְׁפָּה להב חנית וכידון (איוב לט כג). ועילם נשא אַשְׁפָּה ברכב אדם פרשים (ישע' כב ו). אַשְׁפָּתוֹ (של הגוי שיעלה למלחמה על ישראל) כקבר פתוח (ירמ' ה יו). דרך קשתו ויציבני במטרא לחץ הביא בכליתי בני אַשְפָּתוֹ (איכ' ג יב=יג). – וכנוי רבים: אשר לקט ומלא אשפותיו והיורה חצי זיקי דברותיו (אגר' חכמי לוניל לרמ"ה, כתב אלרסאול מא.).
1 באשור' אִשְׁפַּתֻ. אודות מרודך כתוב: קשתֻ אִַשְפַּתֻ יִדֻשֻ אִלֻל (P. Dhorme, Choix de textes, p.44) ר"ל קשתו ואשפתו היו תלוים על צדו. אך לא ידוע לנכון שרשו. לפי דעת קצת מן שפה, ועי' זה. במצרית מצאו אַשְפַתְ אַשְפַתֻ אַשְפֻתֻ, והסכימו החכמים כי באה מלה זו מעברית למצרית.