° , — כמו אֶתנח: וסמוך לה אתנחה, והיא מכל טעם נחה, ריחה נודף כשמן המשחה, ממצעת הפסוק ומרויחה (דה"ט, סי' יז). ומקום הפסקה באתנחה ובסוף פסוק וכו' וזה צורת האתנחה (הורית הקורא, 53). זקף, אתנחה, וכו' הששי הוא אתנחה רווחת ומרויחה (שם 74). והאתנחה אפשר שתהיה בלי משרת (שם 84).