1, ש"ז, הפס' בָּ-, בכנוי בִּגְדוֹ2, מ"ר בְּגָדִים, ובְגָדות, — א) דבר ארוג, Gewebe; tissu; web: או בֶגֶד או עור או שק ויקר' יא לב. העושה אספלנית בין בבגד בין בעור וכו' בבגד טהורה ובעור טמאה כלי' כח ג. היא (הכסות) של בגד וכנפיה של עור חייבת היא של עור וכנפיה של בגד פטורה מנח' מ:.
— ב) מכסה מדבר ארוג בצמר או בפשתים לכסות בו דבר, Decke; couverture; covering: ופרשו בֶגֶד כליל תכלת מלמעלה במד' ד ו. ועל מזבח הזהב יפרשו בֶּגֶד תכלת שם יא. ותכס בַּבֶּגֶד ש"א יט יג. ויכסהו בַּבְּגָדִים מ"א א א.
— ג) ביחוד מה שמשמש לכסות גוף האדם, Kleid; vêtement; garment: ועשית בִגְדֵי קדש לאהרן שמו' כח ב. את בִּגְדֵי עשו בנה הגדל החמדת בראש' כו טו. וערך בְּגָדִים ומחיתך שופטים יז י. חֲלִיפוֹת בְּגָדִים שם יד יג. בגְדֵי שְׂרָד שמות לט א, שמשתמשים בהם בעת השרות, הכהונה וכו'. ותסר בִּגְדֵי אלמנותה מעליה בראש' לח יד. ולבשי נא בגְדי אֵבֶל ש"ב יד ב. ושנא את בּגְדֵי כִלְאוֹ מ"ב כה כט. וילבש בִּגְדֵי נָקָם תלבשת ישעי' נט יז. כי הלבישני בִּגְדֵי יֶשַׁע שם סא י. הפשט הזמן בגדי חרדות ולבש את בגדיו החמדות ר"י הלוי, הפשט. — והרבוי ע"מ נקבה: מר ואהלות קציעות כל בִּגְדֹתֶיךָ תהל' מה ט. אהלות ומור הפיחו לו הנה בשמם בבגדות לנצח רסע"ג, אזהר'. והקומות ירקרקות אדמות ולרקמות מְלֻבָּשׁוֹת בְּגָדוֹת ר"י הלוי, הפשט. — ומשל: כפי בגדיך יזמינו לך כסא מסכת פורים, א. — ועי' לבוש.
1 אין חבר לשם זה בשאר הלשונות במשמעה זו, רק בערבי' השם בִגַאד بجَاد משמעותו כסות משורטטה, ואין לו מקור בשורש בגד הערבי.
2 ד רפה, לפי דעת קצת מפני פעולת האות הגרונית. וסוברים רוב החדשים כי צריך לקרא בִּ-גְדֵי, ג מונעה בשוא נע. אבל כבר אמרתי (הערה לערך אבדן) כי עדות המדקדקים הקדמונים שלנו מכרעת נגד זה.