בָּגַד

פ"ע, עתיד יִבְגֹּד, יִבְגַּד, והיה לפנים גם יִבְגִּד, בע"פ חרוקה, – היה לא נאמן, treulos sein; être infidèle; be faithless: ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליי' לאכל על הדם ויאמר בְּגַדְתֶּם (ש"א יד לג). אוי לי בגדים בָּגָדוּ (ישעי' כד יו). כי ידעתי בגוד תִּבְגּוֹד שם מח ח). ונשמרתם ברוחכם ולא תִּבְגֹּדוּ (מלאכי ב יו). – ורוב שמושו עם ב במשמעת רמה את זולתו במה שהוא האמין בו, שקר באמונתו, verraten; trahir; betray: ויִּבְגְּדוּ בעלי שכם באבימלך (שופט' ט כג). בְּגַדְתֶּם בי (ירמ' ג כ). כי בָּגוֹד בָּגְדוּ בי בית ישראל (איכ' א ב). ביי' בָּגָדוּ כי בנים זרים ילדו (הוש' ה ז). אשת נעוריך אשר אתה בָּגַדְתָּה בה (מלא' ב יד). ובאשת נעוריך אל יִבְגֹּד1 (שם שם יה). מדוע נִבְגַּד איש באחיו (שם שם י). – ובא גם עם מ אחריו: בָּגְדָה אשה מֵרֵעָהּ (ירמ' ג כ). – ומקור: לעם נכרי לא ימשל למכרה בּבגדוֹ2 בה (שמות כא ח). וכמו פ"י, בגד את: אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בָגָדְתִּי (תהל' עג יה). 



1 הרבה כ"י תבגד.

2 כמו מכרוֹ וכיוצא בזה, מהעתיד החרוק הקדום יִבְגִד.