לְבוּשׁ

 , ש"ז, בֶּגֶד, Kleid; vêtement; clothing: ויאמר לאשר על המלתחה הוצא לְבוּשׁ לכל עבדי הבעל ויצא להם המלבוש (מ"ב י כב).  ערום ילינו מבלי לְבוּשׁ ואין כסות בקרה (איוב כד ז).  אם אראה אובד מבלי לְבוּשׁ ואין כסות לאביון (שם לא יט).  כי אין לבוא אל שער המלך בִּלְבוּשׁ שק (אסת' ד ב).  יביאו לְבוּשׁ מלכות אשר לבש בו המלך וכו' ונתון הַלְּבוּשׂ והסוס על יד איש משרי המלך וכו' ויקח המן את הַלְּבוּשׁ והסוס וילבש את מרדכי (שם ו ח=יא).  ומרדכי יצא מלפני המלך בִּלְבוּשׁ מלכות תכלת וחור (שם ח יה). — ובתו"מ: קונם כסות שאיני לובש לבוש שאיני מתכסה (ירוש' נדר' ז מ ג).  וכי מצרי היה משה אלא לבושו מצרי והוא עברי (מד"ר שמות א). —  ובהשאלה, לְבוּשׁ השבלת, החטה: והשדרה של שבולת והלבוש שלה (עוקצ' א ב).  חיטה שנקברה ערומה יוצאת בכמה לבושין (סנה' צ:). — ומליצה, °שָׂם מלבוש ליל לבושו: ושמתי מלבוש ליל לבושי ותפארת כסות בכסות שחריו (רשב"ג, כשרש עץ). — °ולבוש דשא, ואמר המשורר: בואו שתו עמי בצל קורה על קול מטר שחק בירח בול, כי פשטה תבל לבוש דשא גם נחשפו שיחים וכלה בול (רמב"ע, תרשיש ב י). — °ולבוש כעס: כשיגבר מדת הכעס וכו' נאמר שלבש לבוש הכעס (יין לבנון, פי' לאבות ו).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים