1 כל המפרשים הקדמונים והאחרונים ראו במלה זו את המלה הידועה גָאוֹן בהוספת ב שמושית. אבל המליצה קשה מאד, כי מי ישית ומה ישית? ונשתמטו כל המפרשים מלפרש הכתוב, רק הרלב"ג חתר לפרשו ואמר וז"ל ואל זה השעור מהגאון ישית גליך מי שהוא פועל אותם והוא הרוח וכו' ואפשר שיהיה בית בגאון נוספת וירצה שהרוח ישית גאון הגלים, וכו'. אבל כל זה דחוק. וכבר העירותי בהשקפה שנה ד כח כי כל קושי הפסוק בא מפני הטעות שטעו במהותה של בית בגאון שסברו שהיא ב השמוש, ובאמת היא שרשית, ומשקל בגאון פעלון, משרש בגא, ופרושו לפי ענינו כמו שכתבתי בפנים, שהוא זעם הגלים ושאונם בהשתפכם ובעלותם על שפת זוטו של הים, ואעפ"י שאין לנו פעל בגא במשמעה זו בשאר לשונות האחיות, וישית הוא פ"ע במשמעת יפָסק, עי' ערך שית. וכן העירו על זה בקבץ החדשי Monatschr. 96, 439.