1, ש"ז, – דבר מאכל, בפרט דבר מאכל עָרֵב הנאכל בתאבון, Leckerbissen; fraindise; delicacy במקור נדפס באנגלית "delicary". : לכן הנני נטיתי את ידי עליך ונתתיך לְבַג2 לגוים והכרתיך מן העמים והאבדתיך מן הארצות אשמידך (יחזק' כה ז). שנהיתה לבג לכלבים (מדר' לק"ט על אסתר, ויאמר למהומן). ענה טעימת בג לא יטעמו חוצה (רסע"ג, הושע' יום א, ענה אומני). והוא הפת והבג (ראב"ע דני' א י).
1 קבעו הערך הזה כל האוגרים הקדמונים רסע"ג, מנחם, ריב"ג, רד"ק, וכו' ועי' הערה שלקמן.
2 כך הכתיב ונמסר לבז קרי. והחליטו כל החדשים כי זה שבוש פשוט, אעפ"י שבכל מקום הם נתנים היתרון להכתיב על הקרי. וכבר העיר ע"ז ריב"ג ואמר וז"ל: וממה שמאמץ הפירוש הזה (של בג במשמעת מאכל) עם מה שהוא נגלה לכל המודה באמת כתבם ונתתיך לבז וננתיך לבג כאלו אמר ונתתיך למאכל כאשר אמר והיה לאכל כי הכתיב ולא קרי איננו ריק אצלם מטעם אלא שהמעתיקים אותו לא היו ברוב המעתיקים הקרי ע"כ כתבוהו ולא קראוהו (ערך בג). וכן הפרחון: ואילולי שיש הנאה בכל קרי ולא כתיב או כתיב ולא קרי לא היה כתבין אותו. ע"כ. ובמשמעה זוֹ מפרשים כל הקדמונים את חלק השני מהמלה פּתבּג שבדניאל (עי' ערך פתבג), שאעפ"י שהיא כתובה ברוב הספרים תבה אחת הם כתבים אותה בכ"מ שתי תיבות, כמו שהיא כתובה ברוב כ"י מדויקים (מ"ש, וכן .Mich) וכמו שנמסר בס"ס ע"ז: דין וכל לשנא תרתין מלין כתיב וקרי (מ"ש שם), ופרש רסע"ג בג לפתן שמלפתים בו הפת (ספר הגלוי, הרכבי קפט, בערבי' אדאם, והוא דבר שמלפתים בו הפת, ולא פרפת כמו שתרגם שם דר' הרכבי, וכן פלט עטו שם טעות אחרת, שתרגם שם הדק מן הלחם מה שתרגם רסע"ג את אשפר בהברה מן לחם, שהוא בשר). וכן הביא ריב"ג שיש מפרשים לפתן. וריב"ק אמר: בג הוא פרסי באג ותפסירה טביך (רסאלה 64), ור"ל בג הוא מלשון פרסית באג ופרושו דבר מבושל. והנה אעפ"י שאפשר באמת שהמלה לבג היא שבוש פשוט, וצ"ל לבז, מ"מ כבר קבלוה וקבעוה הקדמונים בלשוננו והשתמשו בה כבאחת המלים הקבועות, והרי היא מלה עברית, אלא שלפי מליצת הכתוב יאות יתר לתת לה משמעה של מאכל ערב. ודעתו של פרלס (JQR, XVIII, 384) שזו הגהת סופר במקום לבז, אינה מחֻורה, מפני שהמליצה ונתתיך לבז היא מובנה היטב ולא יעלה על דעת שום סופר להגיה במקום לבז לבג.