בִּדּוּי

°, – שה"פ מן בִּדָּה: ויש בזה בידוי ויש בה חרוף וגידוף וכו' כי מי יוכל לתרגם ספר אחד באיזה לשון שירצה ולומר אלה דברי נבואה, וזה הבידוי (רב האי, תשו' הגא' הרכבי, רמח).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים