בַּדָּד

*, ש"ז, מ"ר בַּדָּדִים, – מי שעושה מלאכה בבית הבד בעצירת השמן: ישאלו הבדדים לומר לא נגענו ([מקור: טהרו' ט ח]]). הנועל בית הבד בפני הבדדין (שם י א). הבדדים והבוצרים (שם ב). אין לוקחין מן הבדדין לא שמן מועט ולא זיתים ממועטין (תוספת' ב"ק יא ז). שמן של בדדין ומחצלות של בדדין (שבת יט:). והבדדים לוקחים מהן זיתים במדה ושמן במדה (ב"ק קיט.).

חיפוש במילון: