°, ש"ז, מ"ר בַּדְחָנִים, – מי שאומנותו לבדֵח דעת הבריות, ליצן, Possenreisser; bouffon; merry-maker: וזה טיבו של ראובן לשחק עם זאת (האשה) וזאת כי בדחן הוא -(שו"ת דברי יוסף אירנאס, טו). כהבדחנים שעושים דבר פלא לפני העם שמעמידין כוס מלא על הראש והולך וחוגג ואינו נשפך (ס' פרפראות לחכמה). אחד שהיה בדחן והיה מרבה בשחוק (פלא יועץ, נבלות הפה). והבדחן מכה בחליל לפניהם (ר"י מדובנא, משלי יעקב). ויהי הוא נכון לדרך, והנה איש קל הערך, בדחן נקרא ומשתולל, פעם יתחכם ופעם יתהולל, פרש ידו אליו דרך תחנונים, לספח אותו אל חברת המחֻתנים, והוא הצהיל רוחם במצהלותיו, וירנין את לבבם בהוללותיו (תקון לבן הארמי, מ"א גינצבורג).