°, — שה"פ מן בדה: ואפילו רצה שיבדא זה מלבו בדיאה (רלב"ג, מלחמות, א ה).  אלא שכל זה בדיאה ובנין בלי יסוד (חסדאי קרשקש אור ה', ב ד ב).  אבל הפלסוף למה שלא נפקחו עיניו במאור התורה וכו' בדא בדיאות וחשב מחשבות לקים הבדיאות ההן ואם הם בתכלית המרחק מהשכל (שם ב ה ה).  שהדברים דברי שקר ואין שם אלא בדיאה ודבה ושקר (השב' אבדה, קבץ ע"י, כרך ז).  שהבודה בדיאה צריך שיתקנה באופן לא יוכר בה שהיא בדיאה (נופ' צופים, מסיר ליאון ב ג).  כי זה היה דבורה (של האשה התקועית) תמיד כי תקנה הבדיאה הזאת באופן מופלג (שם).  והמין השני מן המשלים שהמליץ ימציא המעשה ויבדאהו בדיאה (שם ג יח).  א"כ ראוי שיהיה לך מן האותות והצחות לפי הענין כבדות קלות תקוה יראה וכו' חשק בדיאה רחמנות וכו' (שם ח).