בְּדִידוּת

°, – שה"פ מן בָדָד: ולא יהיה משתומם ביחידות ובבדידות (הכוזרי ג א). הוא יחידות גמורה ובדידות שאין עמה חבור (חו"ה, היחוד ז). עזוב אהבת הברואים ואהוב הבדידות (שם הפרישות ב). ולהשתעשע בהם במעלות הבדידות והפרידה מבני אדם (שם חשבון הנפש ג). וזה ישלם על הרוב בבדידות ובהתפרדות (מו"נ ג נא). והוציאם ממצרים וכו' והעמידם שם (במדבר) בבדידות מכל העמים ארבעים שנה (מלמד התלמ', יעקב אנטולי, במדבר). כי אתה צריך בעת בדידותך הגופנית אל בדידות רוחנית (ר"י עמדין, מגדל עז קיט:).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים