בהה

1, ממנו בֹּהוּ.



1 סוברים החכמים שעקר משמעתו של שרש זה היה: היה ריק. בערב' בהי بَھِى ר"ל היה יפה, מבהיק, ואין לו שום שיכות לבהו בעבר'.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים